המסע שלי

הפוסט הנ"ל הוא לא בדסמי, אם באתם לחפש עוד תמונות תחת שלה זה לא פה.

אני מעריץ אותה,

לא במובן הבדסמי, כאילו אני מעריץ אותה גם במובן הזה, אני אשמח ללקק לה את הרגליים ולהעריץ את כל גופה.

אני מעריץ אותה על היכולות המטורפות האלה, 

אני מעריץ אותה כי היא יוצרת משהו, 

אני מעריץ אותה כי היא לא מוותרת,

אני רואה את העבודה שלה,

אני רואה שהיא רודפת אחרי חלום וזה פשוט מעורר הערצה,

היא מלאת תשוקה לעשייה הזאת,

היא לא נותנת לקולות הקטנים להוריד אותה,

ברור שלפעמים היא מקשיבה להם וקשה לה, 

אבל היא גם קמה וחוזרת לעשייה מיד אחרי

אני מעריץ אותה כי יש כל-כך הרבה דברים שהיא עושה ממש עכשיו מאחוריי שאני לא יודע אם הייתי יכול

אני מעריץ אותה כי עם כלללל הדבר המטורף הזה שהיא עושה, היא עדיין שם בשבילי.

היא עדיין תומכת בי.

היא עדיין כתף.

ואני.. אממ איך לומר, אני לא קל.

לא בתקופה הזאת, אבל היא עדיין שם...

ואני מצידי מנסה ככל שביכולתי להחזיק, מנסה ככל שביכולתי לתמוך

מנסה ככל שיבכולתי להיכנס מתחת לאלונקה.

אני אוהב אותך כל-כך!