המסע שלי

מ'

אני אקבל את עצתך ויתחיל בקטע הזה, למרות שיש את הסיפור הגדול ההוא שמסתובב לי בראש כבר שבוע, למה אני פונה אלייך את שואלת? או שלא, כנראה שלא תשאלי את זה, זה די טבעי, תכלס יש לי הרבה להגיד לך ואת הרוב אי אפשר להגיד פנים מול פנים, כי זה ייראה רע.

אל תתרגזי, אני יגיד חלק מהם עכשיו, אני רוצה להגיד לך שאני ממש שמח שאת שם בשבילי, שאני שם בשבילך, אמרתי לך כבר כמה את משנה את המשחק בחיים שלי, כמה עצם זה שהיית ברקע והתעניינת עשה לי טוב, שהיה אכפת לך ממני כמו שלי אכפת ממך. כן, אני לא יודע אם את מצפה לזה, אבל אני הולך לכתוב לך מכתב כזה לסוף התקופה הזאת, אז אני אשמור חלק מהדברים למכתב ההוא למרות שלא חסר לי מה לכתוב.

ד'

את זוכרת מה קרה ב18/4 לפני שנה ב00:00 בדיוק? התקשרת אליי ושרת היום יום הולדת, אני יצאתי מהחדר כדי לדבר איתך כמה דקות והרגשתי הכי טוב בעולם, גם את בזמנו שינית את המשחק ואת איך שהחיים שלי היו נראים, אבל יצא מצב ששנינו שינינו את זה כל כך הרבה שנראה לי שבענו מלחמות כבר. את חסרה לי ביומיום וכנראה שזה כבר לא זה, שאנחנו לא יכולים לדבר ככה קז'ואלי יותר ברמה יומיומית סתם על דא ועל הא, וחבל שכך. (והרגע כמובן שוב שינית את החוקים...)

ש'

אני שונא אותך! אוקיי? אני שונא אותך ממש ממש, כל-כך שונא אותך על השטות הזאת שאמרת שבא לי להשפיל אותך ממש, אבל לא בפומבי כמו שמציעים לי לעשות, אלא אחד על אחד כמו שעשית לי, בא לי לדבר איתך ולגרום לך לבכות, וואו זה יהיה גדול, בא לי שתבכי, דמעות כאלה דקות, ואז, בניגוד למה שכולם אולי מצפים, בא לי לנגב לך את הדמעות, ללטף לך את הפנים, ללחוש לך מילים מרגיעות, ולנשק אותך נשיקה רטובה (מדמעות) ואז להשכיב אותך על הדשא, ולנשק עוד קצת, ואז לעצור ולשכב ככה על הדשא ולדבר איתך. (ככה זה כמה שאני שונא אותך!)

ע'

תכל'ס אנלא יודע אם ייצא לנו להיפגש אי פעם, ואם זה לא יהיה במקרה זה יקרה כשהיא תהיה באזור, ללא ספק, אבל בוא נניח  שהיא הלכה לרגע או משהו כזה, מה יקרה אז, זה ממש מעניין.

אולי במצמוץ אחד המבט שלך ישתנה וממש תבחן אותי, ממש תנסה לרדת לעומק נשמתי ולהבין מי אני ומה אני רוצה.

אבל בוא נניח שלא אתה התחלת לדבר, הייתי אומר לך: "אתה מפחד?" ולא היית עונה או שואל על מה אני מדבר, והייתי עושה את המצמוץ האדיש שלי ושואל שוב באותו קול "אתה מפחד?" טריק שהיא מכירה ומתעצבנת ממנו לפעמים, יש לי הרגשה שפעמיים לא היו מספיקים איתך, אז אני חושב שלא היית עונה וממשיך להסתכל עליי מנסה עכשיו להבין לפשר הדברים, ואז זה היה מגיע "אתה מפחד?" בפעם השלישית, ואז, או אז כולם נשברים, גם אתה סמוך עליי. "כן, אני מפחד" אולי היית מודה ושותק מפחד שחשפת יותר מדי למישהו שאתה באופן מצחיק אבל ברור למדי מחשיב אותו כאויב.

וגם אם לא היית מדבר בכלל, ואם לא הייתי מפעיל את הטריק הנ"ל הייתי כנראה פוצח במונולוג.

"תירגע! טוב? תתחיל להבין שאין שם שום דבר חוץ מחברות" (הייתי רוצה להגיד ידידות שלא יפחיד אותך אבל זה חזק יותר) "חברות, כן. לא יותר מזה, ואתה חייב להבין שזה די חזק, אנחנו מתקשרים בLevel אחר (מה אני יעשה ככה אני מדבר) ואנחנו יודעים אחד על השני המון, היא שואלת אותי שאלות שאני מפחד לשאול את עצמי ואני עונה, ואני אני חושב שאני כן מצליח לעזור לה בדברים מסוימים ולפתוח אצלה נושאים קשים, עכשיו ברור לי למה אתה דואג, אנחנו תמיד יושבים אחד ליד השני, מדברים המון וזה לא נראה הכי הכי טוב בעולם, אז שוב אני אומר, תירגע! אם רק היית יודע כמה אחוז מהזמן שלנו מוקדש כדי לדבר על הקשר שלכם, ואם רק היית יודע כמה חשוב לי הקשר ביניכם, כמה אני רוצה שזה יצליח לעד, כמה אני מנסה לעזור לה להבין קטעים קטנים וגדולים ביניכם, אם רק היית יודע שאני כל-כך לחוץ שבטעות היא תבזבז שנייה איתי כשהיא בסביבתך שהיא מתעצבנת עליי לפעמים." כאן כנראה הייתי לוקח שנייה לנשום.

"ואתה אולי לא מבין שהיא לא הטיפוס שלי, ואולי אתה חושש שאני פתוח איתה פיזית כמו עם אחרים, אז תשאל אותה כמה אני הזוי בעניין הזה, ותשאל אותה גם למה זה לעולם לא ייקרה בינינו אני אישרתי לה לספר לך מה שהיא רוצה עליי, באמת. אתה מכיר אותה טוב ואתה יודע שהיא לא תשוש לספר אבל אני אישרתי לה."

הייתי גם אומר לך: "תשאל אותה כמה היא הייתה לחוצה כשנסעת לאילת" ואתה תגיד שאתה יודע, ואתה תגיד בזלזול רק כדי להדגיש שאתה מכיר אותה יותר טוב ממני (זה ברור) ואז אני אגיד, "אז תתחיל לקלוט למה זה, כי היא א-ו-ה-ב-ת אותך" ואז אתה תהיה קצת מובך כמוה.. (אתה יודע שהיא צנזרה את המילה הזאת פעם כשהתכתבנו בשיעור?) "ותתחיל לקלוט מה יש לך ביד, אני לא חושב שאתה מהאלה שלא מודעים כי אני לא מכיר מספיק את ההתנהגות שלך, אבל תבין שהיא מחייכת חיוך ששמור רק אליך שהמח שלה שומר אחוזים נכבדים של מחשבות רק אליך, שהעיניים שלה מתערפלות קצת כשהיא חושבת או מדברת עליך, והיא לעולם אבל לעולם לא תבגוד בך או באמונך אז אין לך ואני חוזר אין לך מה לדאוג."

ואז? אז אחכה.. אחכה לתגובה שלך, מקווה בכל כוחי שלא בא לך להפליא בי את מכותיך.

ת'

נזכרתי בך, אני נזכר בך הרבה לאחרונה כי אני מדבר עם מ' עלייך הרבה, ונזכרתי בכמה דברים, נזכרתי בזה שהצלת לי את החיים, ואני חב לך את חיי במידה זאת או אחרת, ונזכרתי בך כשהייתי בסביבות העיר שלך.. לא אמרתי למ' וזה מצחיק אבל היינו ממש ממש קרובים למקום שבוא עשית לי את הסשן הראשון בחיי וכמובן שנזכרתי בך גם שם...

ואני מקווה שטוב אבל גם אולי שרע לך, לא יודע למה, בעצם מה אכפת לי שטוב לך?

לא יודע, די! את רואה את תמיד מסבכך אותי אפילו כשאני חושב עלייך בקטנה...

אבל עדיין הייתי מת לפגוש אותך... לדבר איתך...

ש'

למה עזבת אותי? בעצם היה לזה הסבר, גם אני הבנתי אותו אז, בעצם את אף פעם לא הייתי בטוחה למה עזבת אז למה לא נשארת. בעצם!!!!!!!!!!! די!!!!!!!! סתמי את הפה שלך, ביי. כי אם זה יימשך עוד כמה דקות ייקרו דברים ששנינו נצטער עליהם.

נ.ב את יודעת שאת היית היחידה אי פעם שהחמיאה לי ככה, הייתי ממש רוצה לשאול אותך אם שיקרת...

ב'

אני מת שאת מגיבה לי לפוסטים וכל פעם מחדש מתרגש מזה...

א'

אני מקווה שאת בסדר, באמת שכן, זוכרת אותי? אני החייל ששילם עלייך, ואולי עשה את הטעות שליחייו, ויותר של חייך, א' בחייאת אני מקווה שאת בסדר, אני בראש ובראשונה מקווה שאת חיה, כי זה לא כזה בטוח, אני מקווה שהוא לא פגע בך כי זה היה נשמע שג' ההוא, זה שבמעצר בית זה ששידל אותך לבוא עם חברה לבית ריק, לא נשמע כזה בחור כארז, ואת פאקינג בת 13, למה ברחת מהבית? יש לך קול כזה יפה, אז למה שלא תתמידי איתו? אני מקווה שאף אחד לא נגע בך במקומות שלא צריך בצורות שלא צריך ובזמן מוקדם מדי. את יודעת מה אני מצטער, באמת, אולי לא הייתי צריך לשלם עלייך, מצד שני לא היית נותנת בי אמון בחיים ואני חייב להגיד שבמשך כל הנסיעה כולל הקטע שבעורמה הבאת לי את הרב-קו שלך, חשבתי איך לעזור לך ולהציל אותך.

לא היית צריכה לאיים על ההורים שלך במספריים, לא היית צריכה להפיל את אבא שלך והוא לא היה צריך לחנוק אותך, לא היית צריכה לברוח מהבית, ואם כן, אז לחברה, לא לאיזה ערס מסוכן. בבקשה תהיי בסדר, הייתי אומר לך תני לי סימן אבל את לא יכולה כי את לא מכירה אותי, את לא יודעת בכלל שיש מישהו שדואג לך אי שם בחור איפשהוא וחושב אם את בכלל עוד איתנו.

זהו, סיימתי לפנות אל אנשים, ונכון, זה שוב לא פוסט יומהולדת אבל נו טוב, זה מה יש, תכל'ס כנראה שרק אחת תקבל תשובה למי פניתי בכל אחד מהקטעים פה, אבל באופן אירוני היא כנראה תדע מיד למי אני פונה, ואם לא מיד תבין מההקשר...