לא יודע למה, לא יודע איך קרה ומי או מה אשם.
אבל הפסקתי לכתוב כאן, וגם הפסקתי לפקוד את הבלוגים שאני כה אוהב.
אולי זה בגלל המחסור בסמארט פון לאיזה חודש.
אבל הסמארטפון חזר ואולי גם אני.
ולמרות שלא הרגשתי את הטירוף לכתוב עד עכשיו, בדיוק עכשיו כשהתחלתי לכתוב הריגוש חזר לי ללב.
יש לי סיפור גדול ומושקע בראש.
יש לי לספר על ההיא שמשהו מלבלב איתה. או שלא.
יש לי דחפים להוציא
יש לי את ההתלבטות אולי אני בעצם מתחלף שאני צריך לבטא.
וממש רציתי לכתוב קטע אחרי שבועיים של לא לאונן בצבא.
והקטע היה אמור להיות זימתי משהו... אבל כמובן שכשנכנסתי הביתה, אחרי שראיתי כמה תמונות מהבלוג של לליימי שהרג אותי כמעט.
נעלתי את דלת החדר מיד כשהגעתי. וו....
ואת יודעת שממש רציתי לסמס לך שאני חרמן טילים כי אני יודע כמה ביצים כחולות עושה לך את זה, ורציתי להפיג לך קצת את הבדידות בבית ולהכניס אותך טיפה למצב השולט הזה...
לא יצא, לא נורא
עוד שבוע ויומיים אני מסיים את הקורס!
אעאעאע איזה פחד.
