אהובתי את שומעת? לעולם לא אפסיק לחפש אותך, באמת שלא, לעולם לא אסגור את עצמי כדי שתראי אותי ותבואי.
אני רוצה ללטף לך את הלחי, ברוך
אני רוצה להירדם לידך ולמלמל שטויות שלא אכפת לי שתדעי.
אני רוצה שתקראי אותי כמו ספר פתוח
אני רוצה לנשק אותך
אני רוצה להקשיב לך
אני רוצה להרגיש אותך
אני רוצה למצוא אותך.
למה אני לא מתקשר היא שואלת? אז תכלס, אין לי מושג למה, זה היה אינסטינקט, ברחתי, כרגיל, נבהלתי וברחתי, בהתחלה זה היה טיפולי כמו שמטפל לעולם לא מראה רגש למטופל שלו, אז הצבתי חזית קרה מולה, גם אחרי שהיא התוודתה בפני, עכשיו זה אחרת, עכשיו תכלס אין לי מושג למה אני לא מדבר איתה, ותכלס גם אם הייתי רוצה אני לא יכול כי אין לי את המספר שלה, אירוני משהו, היא כמובן לעולם לא תאמין לי אבל בסדר.. היא תסתדר אני בטוח. אולי אני כן רוצה לחזור לדבר איתה ואולי לא אני לא יודע, אני כן יודע שאני נרדם...
פשוט אלך לי לישון...