נתקפתי פתאום בולמוס של כתיבה, כן אני יודע שלאחרונה אני לא הכי מתמיד, לא ציפיתי לזה, הייתי בטוח שאחרי הקורס אני אעלה לפה איזה פוסט ביומיים, והתופעה ההפוכה מתרחשת, אני מייבש את הבלוג...
החיים שלי לא במקום שהייתי רוצה לראות אותך בוא נודה על האמת, אבל הדברים שמפריעים לי הם כל-כך קטנים שאני יכול בהינד עפעף לשפר אותם, כושר, פשוט לקום ולעשות ובלי כל הבולשיט מסביב זה פשוט לקום ולעשות. עשייה, זה פשוט למצוא מקום לבטא את עצמי, אז אני כותב, לא מספיק לי, אבל אני יכול למצוא מקום להתנדב שוב, אני יכול ואני בטוח שיש מקום איפשהוא. השכלה, אני פשוט יכול לשבת וללמוד את החומר שאני עוסק בו שאני מתלונן כל-כך הרבה שחסר לי לדעת.
ולכן אני פותח בתוכנית חומש, שמטרתה פשוט להשתפר אני הולך לקחת עכשיו 7 חודשים פלוס מינוס, שבסופם אני נכנס לקבע, ופשוט לתת פוש על אנושי בהשתפרות, ומה זה כולל, אני הולך להיכנס למשטר אימונים, לא מטורף לא חולני, בהיגיון. אני הולך לחרוש על החומר שאני צריך ללמוד, אני הולך לקחת ספרי הגות ולקרוא בהם מדי פעם כדי להעשיר את עצמי, אני אנסה למצוא התנדבות קלה, בערך פעם בשבועיים, בעצם עם זה שבעה חודשים אני צריך לקרוא לזה תוכנית שובע.
זהו, זה מה שאני הולך לעשות, אני הופך לנחוש מרגע לרגע, אני החלטתי פשוט לשפר את חיי, וזה כבר נותן פירות, חלק מהמעשים שלי היו קיצוניים אבל הכרחיים, ניתקתי מחיי 2 דמויות לא חיוביות, אחת איזה חיילת שהתחילה איתי ומושכת אותי בטירוף הייתי באזור שלה במשך שבוע והיא לא הפסיקה להימרח עליי, אני לא אשקר כי כאן אין לי צורך וואלה נהניתי בטירוף מזה, הייתי בשוק שהיא ניסתה לשמור על קשר גם אחרי אבל מאז ניסיתי לפגוש אותה אך ללא הצלחה, אז פשוט התייאשתי ממנה, המשכתי לשלוח לה מדי פעם סמסים והיא ענתה ביובש אז אמרתי פאק איט! ולפני כמה ימים מחקתי כל זכר ממנה באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותי.
עוד מישהי שניתקתי מחיי, זה אחת הידידות הטובות ביותר שהיו לי, זה היה התהליך הכי קשה בערך שעשיתי בחיים, אבל עשיתי אותו ואני פאקינג גאה בעצמי. ואני מבטיח פוסט עליו בהמשך. (יהיה מרגש)
אני שמח על התהליך ומתרגש לראות כבר את התוצאות אבל אני סבלן, ואני הולך ללחוץ בכל הכח במשך שבעה חודשים (אולי פחות) אבל מעכשיו אני פותח את תוכנית שובע!
אהובתי, (מי שלא תהיי, איפה שלא תהיי, מתי שלא אמצא אותך)
שתדעי לך שחלק מהתוכנית הזאת היא גם בשבילך, אני אדם טוב עכשיו אבל אני רוצה להיות הרבה יותר טוב בשבילך, אני רוצה שלא תסתפקי בי אני רוצה להיות ראוי לך כזה.. אני מצטער שאני מעלה את זה ואת בטח לא חושבת בכיוון הזה או כמוני אבל זה משהו שאני צריך לעשות, יש קאצ' קטן בכל התהליך הזה, יש מצב שהמח שלי לא יהיה פנוי לקבל אותך או לחפש אותך באמצע כל התוכנית שובע הזאת בגלל שאני מרגיש לא מוכן בשבילך עדיין, ואם את תהיי לידי ואפספס אותך ארגיש וואלה חרא.
מחר אני חוגג את תחילת התהליך תהיה חתונה, בת דודה שלי מתחנת ואני בעננים, כבר הרבה זמן בא לי לרקוד כמו שצריך, להתפרק, לאחרונה היה לי קטע כזה בחדר שהוצאתי עצבים על מוזיקה עצבנית פשוט פירקתי את החדר שלי כמעט, אל דאגה לחדר שלום, אבל בא לי להתפרק ממש, בא לי להגיע תפוס יום למחרת, בא לי להשתחרר (לא מהצבא, בעצם גם אבל לא חושבים על זה) בא לי להיות מפקד יותר טוב לחיילים שלי, ואני מתחיל את זה מהיום.
תאחלו לי בהצלחה, זהו שחר של יום חדש (זה ערב אבל ווטאבר...)
