לנטר פעילות מוח זה לא פשוט, ואני מניח שהמחשבה הראשונה שעולה לי זה בן אדם שאלקטרודות מטרידות מחוברות לו לראש, והוא יושב ובן אדם אחד מסתכל על צג מיושן יחסית ורואה את פעילות המוח כגרף עולה ויורד.
אצלי זה התחיל בפעילות שגרתית אולי קצת יותר מאומצת כי גם ראיתי סרט עם התייחסות לחזרה בזמן, וזה לא תמיד פשוט להבין, גם כי דיברתי בהודעות עם מ' וגם כי תמיד יש לי בראש דאגה תמידית, אבל בכל זאת פעילות מח שגרתית אליי, ואז מ' רמזה שיש סיכוי, והפעילות גדלה, ועדיין כדי לברוח ממחשבות מסוימות עוד הייתי עם עין אחת, לא מרוכזת בכלל על הסרט אבל האוזן כרויה ומחכה לשמוע את הצלצול הזה כבר. הצלצול הגיע ואז היא הסבירה למה יש סיכוי, היא אמרה לי שהיא דיברה איתך ואמרת שיש מצב, שאת רוצה לקחת את זה לאט, ונתחיל באיזה כוס קפה בבסיס.
המח שלי כבר מאיים לצאת משליטה ואני מכניס עיני לתוך הסרט כדי לא לחשוב, כדי להתעלם אבל כל סרט סופו להיגמר, וזה גם, ועל רקע השיר הסופי שאני די אוהב, אמא שלי הלכה ואני נשארתי לבד, כיביתי את הטלוויזיה, ואז הפעילות מח שלי השתנתה.
מקווים רגילים, זה הפך לגלים גדולים ולא חדים, מגלים זה הפך לקוצים, מקוצים זה הסתבך, קווים עפו לכל מקום מתנגשים בקירות וחוזרים, ולרגע התמונה נראית כמו איזה שלג לבן מטושטש, ואז פתאום מתוך השלג והבלגן פתאום אם היית מסתכל על המסך היית רואה דמויות, יש שם אותי יושב לבד מתמודד עם מחשבות, וחושב ששיקרו לי, שאני לא ראויה לך באמת, שאת סתם עובדת עליה, או אולי בכלל עלי, שאין לי סיכוי בעולם, וממני באבחת קווים נוצרת עוד דמות שלי, יושבת שם יותר רזה כי היא התחילה להתאמן, לא בטירוף אבל רואים שהיא לקחה את עצמה בידיים, לא נחה הרבה כמו שאני אוהב, והיא, הדמות שלי אומרת לי, "למה לא, זה אפשרי, זה יכול לקרות, קח את זה באיזי וזה יעבוד, אבל המפתח הוא לאט", אולי הדמות גנבה קצת את מילותיה של מ'.
המחשבות מתגברות ועוד דמות נוצרת, אחרי המון אימונים, קוביות בבטן ניכרות, שרירים מכובדים שצמחו פתאום, והיא אומרת שברור שזה יקרה, הרי מי יכול להתנגד לי, דמות חיה בסרט, לא מציאותית מושלמת מדי ולכן אני מעלים אותה והיא נעלמת בענן שחור, ואנחנו נשארים לבד, אני אומר אין מצב, זה לא יקרה, אתה נידון להישאר לבד ואני כבר חושב ומעלה הצעות איך לתקוף, לא מחכה דקה, ביום ראשון ישר קופץ לבסיס, מכין קפה וכבר באותו סוף שבוע איכשהו כבר לרדת על ארבע ולהציע עצמי אליה.
הדמות השנייה יושבת שם וצועקת "סתום סתום, תירגע ומהר, ברור שלזרוק את עצמך ככה עליה לא יעבוד, הרי היא ציינה שם בפירוש שהיא רוצה להתקדם לאט, וראית בצילום מסך שאתה צריך להתאמץ, היא רוצה שתתאמץ, וחשוב מאוד שתיקח את זה לאט, גם היא וגם מ' אמרו את זה.. אז תישען אחורה, תנשום עמוק ותירגע, קח את זה לאט, תוציא מהראש שלך את כל הפזמונים הסיפורים והשירונים שאתה בונה עליה כבר, אתה מכיר אותה רק מהשבוע וחושב שיש מצב רק עשר דקות, מה יש לך? תתעשת!"
אני קם ומתחיל לבכות "זה לא יקרה, אין מצב, לא לזה נועדתי, אני אמור להיות לבד כל חיי"
והוא קם, ואני שם לב שאני באמת נראה יותר טוב עם קצת אימון, והוא אומר "די! קח את זה לאט, תהיה בן אדם ותפסיק להיות... אתה יודע... אתה!"
ואני מרים אגרוף בעצבים, והוא מרים אגרוף ושנינו נותנים מכה באותו זמן, ושנינו נעלמים בעשן, הוא בעשן אפור, ואני בעשן לבן.
וגלי המח חוזרים להיות קוצים חדים
ואז גלים גדולים
ואז גלים קטנים
ואז קצת קו ישר כשאני חולם
ומחר יום חדש...