המסע שלי

חלק א':http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=322568&blog_id=43294

חלק ב':http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=329188&blog_id=43294

ולהלן חלק ג', תהנו ותגיבו :)

היא פתחה עיניים.

הוא קפא.

הוא לא ידע מה לעשות, לא היה לו מה להגיד וגם אם היה לו, הוא לא מצא אויר לומר זאת, הוא פשוט חיכה.

היא מצמצה, כנראה ניסתה להבין איפה היא נמצאת בכלל, הוא ציפה שעיניה יתרוצצו ממקום למקום בבהלה אבל היא פשוט בהתה למעלה, כמו סופרת נקודות בתקרה, הוא בלע רוק ואמר "היי" אבל יצא לו ללא קול, בפעם השנייה קולו נשמע, והיא אפילו לא הזיזה את העיניים, היא התחילה לכווץ ולמתוח שרירים כמו עושה בדיקת מערכות, היא קפצה יד ושחררה, הזיזה את הרגל מעט מצד לצד וקיפלה את האצבעות, פתאום היא החלה לנוע בכל גופה כדי להתיישב, במהלך הקימה היא ניסתה להיעזר בידה הפגועה ונפלה חזרה לשכיבה, הוא סוף סוף התעשת וניתר לעזור לה, הוא תמך בגבה מאחורה, מצטמרר מגבה החשוף והחם, היא התיישבה, השמיכה החליקה ממנה וחשפה את חזה שוב, אבל היא לא הראתה שום כוונה קלה להתכסות מחדש, הוא שוב נעמד ללא תזוזה ולאחר דקה ארוכה אמר שוב "היי," ואחרי שלא קיבל תשובה אמר "קוראים לי אייל" והיא רק המשיכה לבהות.

אייל החליט לקחת צעד אחורה, משתדל להשאיר עיניו על פניה ולא לבהות נמוך יותר, הוא נכנס למטבח וחשב לעצמו "מה לעזאזל..." הוא התיישב במטבח ועשה לעצמו כוס מים קרים, הוא לא ידע מה לחשוב ובוודאי שלא ידע מה לעשות, אחרי מחשבה ארוכה הוא הלך לחדרו וחיפש את החולצה הכי קטנה שלו, הוא מצא גופיה בצבע זית שתהיה גדולה עליה ללא ספק אבל הכי תתאים לה, הוא גם שלף מכנסיים מתאימים לה ופשוט הניח את פריטי הלבוש על השולחן מולה, נראה היה שלתנועות שלו אין שום השפעה עליה, והתגובות שלה לא קשורות בכלל למעשיו, "אממ... שמתי פה בגדים למקרה שתרצי... את יודעת, להתכסות או משהו" הוא נעמד ונהיה מודע לזה שהוא שוב בוהה בחזה שלה, הוא הסתובב מהר והחליק חזרה למקום המבטחים שלו במטבח, הוא התיישב ליד השולחן ותפס את ראשו בידיו, חשב מה לעשות, ואז קם ממקומו בנחישות והחל להכין אוכל, הוא חתך ירקות, הפשיר לחם, סחט תפוזים, פרס גבינות על צלחת הכין מפית ודאג שהכל יהיה מושלם, הוא נאבק לקחת את כל הצלחות בנגלה אחת לסלון ומצא אותה בדיוק באותה תנוחה, יושבת זקופה ובוהה קדימה, הוא הניח את הצלחות בזהירות ולקח 2 צעדים אחורה כמו מפחד מתגובתה. היא לא הנידה עפעף והוא ברח לחדרו.

בחדר אייל התהלך הלוך ושוב, באותו מסלול בדיוק ונלחם עם עצמו בראשו

"למה בכלל עשיתי את זה, הרי הייתי אמור להשאיר אותה שם, אלה הנהלים"

קול אחר ענה לו "מה אתה דפוק, ברור שאתה עוזר לה, אתה לא מהמניאקים האלה בטלוויזיה, לא היה לך ספק שתעשה את זה וטוב שעשית"

"אבל מאיפה לי לדעת מה קרה לה? היא לא מדברת, לא זזה, והיא לא פאקינג מתלבשת"

קול אנקת כאב קטע את מחשבותיו, והוא קפץ לעזור לה, להגן, להעביר את הכאב, הוא ראה שהיא שמה את המכנסיים ברישול עליה, ולבשה את החולצה בצורה עקומה, היא ניסתה להזיז את כתפה הפגועה וסבלה מכאבים הוא רץ לעזור לה ואמר "הנה, אני יעזור לך" הוא ניגש לקחת לה את כף היד כדי לעזור לה להכניס לשרוול והיא נרתעה ממנו בבהלה, הוא הניח לידה במהירות ואמר לה בשקט "ששש אני לא אפגע בך, בחיים..." הוא הרחיק את ידיו לאות התרחקות למקרה שהיא לא מבינה את שפתו "אני לא אגע בך אם לא תרשי לי, אל תדאגי" הוא חיכה כמה שניות והיא הזיזה את ראשה לכיוון החולצה שמונחת עליה, הוא ראה את זה כהסכמה וזז לאט לכיוון ידה כדי לא להבהיל אותה, הוא כיוון את ידה לשרוול ולאט לאט סידר לה את החולצה, היא עיוותה את פניה בכאב אבל לא עצרה אותו לאחר מכן הוא קם והיא התיישרה לתנוחתה הקודמת בדיוק רק שעכשיו היא הייתה לבושה, מצידו הוא הרגיש הרבה יותר רגוע ופחות חרד ממנה עכשיו כשהיא לבושה.

הוא חזר לערכה וחיפש מדריך על פציעות כתף, כשלא מצא הלך אל האינטרנט, הוא קרא קצת ומניתוח קל הניח שהיא פרקה את הכתף, הוא קרא פסקה על טיפול בפריקת כתף ועיניו נפתחו בתדהמה, הדרך היחידה הייתה להחזיר את הכתף למקומה בכוח, לאחר שקרא והתעשת, הוא הלך לאסוף את כל הציוד הנדרש והניח אותו בסלון, הוא התיישב לידה שוב ואמר לאט, "אני רוצה לטפל לך בכתף, את מרשה לי"

היא המשיכה לבהות קדימה, הוא דפק על הכתף שלו והציג פנטומימה של החזרת הכתף בכוח, היא לא הגיבה.

ברעד היא החזיק בזרועה והיא לא נרתעה, הוא הניח יד שנייה על הכתף שלה ומיד הרגיש שהכתף כמו מתנדנדת לצידה בחופשיות, הוא הרים את הכתף וכיוון אותה לשקע הכתף כך שהרגיש את העצמות במקום, "עכשיו מגיע החלק הקשה" חשב לעצמו, והיא עוד בוהה בחלל, הוא תמך בכתפה עדיין והתכונן לדחוף חזק, הוא אגר כוח סופר בראשו "אחת" הוא הידק אחיזתו קצת שוכח שמדובר בגפה אנושית "שתיים" הוא עצם עיניו "שלוש" הוא דחף בחוזקה שומע קול קליק מוזר, והיא רק מצמצה מהכאב, עוד בוהה קדימה, הוא הרגיש בחילה בבטן, אבל הזדרז לקבע את הכפף במקומה בעזרת 2 סרטי בד, בזמן שהוא ליפף סרט בד מסביב לכתפה הוא נאלץ לרכון כך שאוזנו הייתה מול פיה, הוא הרגיש את הבל פיה החם על אוזנו והצטמרר, אייל הזדרז לסיים את המלאכה, ורץ לשירותים להקיא את נשמתו.

אחרי שסיים להקיא שטף את פניו והלך לשתות מים במטבח, בדרך כשעבר בסלון היא החזיקה את כתפה הפגועה ועקבה אחריו בעיניה כשהלך, הוא הרגיש אותה מסתכלת עליו אבל החליט שלא להחזיר מבט כדי לא להבהיל אותה, הוא הניח ידו על דלת המטבח ואז שמע אותה אומרת "תודה" וחוזרת לבהות.

*המשך יבוא*