בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2013 בשעה 21:55

טוב אז אין לי מושג למה אני כותב לך תכלס, וואלה יכול להיות שזאת הפעם הראשונה שאני כותב לך לך, חוץ כמובן מקטעי "אהובתי..." בהם לא היה לי באמת פנים לייחס אליהם את הכתיבה, זה מצחיק כי גם עכשיו אני לא רואה את פנייך בבירור בראשי, אבל כזה אני תמיד היה לי קשה לדמיין על פי רצון, האמת זה גם מצחיק אבל אני בטוח שחלמתי עלייך, לא יודע מה, אבל היית בחלומי.

זאת ועוד, היית במחשבותיי כל היום, ואני באמת מתכוון לכל היום, ישנתי וחלמתי עלייך, אכלתי ארוחת בוקר וחשבתי על לפנק אותך, נמנמתי ודמיינתי אותנו שכובים על מיטה מחובקים, לא יותר מדי, טיילתי בעיר העתיקה של עכו ורציתי אותך לידי, עכשיו אני יודע שזאת רק ההתחלה ואנחנו עוד מגששים, ואת עוד מתעללת בי בקטעי אי ודאות אבל את לא מבינה אפילו איך בא לי שזה יעבור לשלב הבא, שלב שיש לי אישור ממך, בינתיים יש לי היתכנות, לא אישור.

את משגעת אותי אני חייב לומר, את משחקת טוב מאוד, יודעת מתי לענות לי מתי להקשות, לעזאזל אפילו את המספר טלפון שלך עוד אין לי אבל את התעודת הזהות שלך אני זוכר בע"פ (סיפור מצחיק אחר...) ביקשתי ממך אותו והתעלמת באלגנטיות, אל תדאגי כשנהיה פמ"פ לא אוותר לך, אוף! את משגעת אותי ואני אוהב את זה, מתחכמת, עוקצת, אווווווווווו בא לי עכשיו לראות אותך, בא לי להחזיק לך את היד. אבל וואו אני מפחד, יש לי בעיה קטנה ואת תכירי אותה אני מניח, ממש קשה לי מגע פיזי, אני מאוד מפחד מההתחלה של זה, ואני מניח שנפרוץ ביחד את הגבולות האלה אצלי...

את לא מבינה כמה את עושה לי טוב לאחרונה, איך בים כל הגועל שקורה לי לאחרונה את אי של טוב ומבטחים, האמת שזה אפילו לא את, אלא המחשבות עלייך ההודעות שאת כותבת, זה פשוט כיף שאת בסביבה, גם אם זה הסביבה  הווירטואלית שלי.

יש לך מושג כמה אני מקווה שבשבוע הזה תסכימי לצאת איתי לדייט, ולא קפה בבסיס... דייט דייט. לא שיש לי מושג איך עושים את זה אבל אני מניח שהשלב הראשון זה להיפגש מחוץ לבסיס. לא?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י