הספרית – הסוף
כמעט חתכתי את זה איתה, כבר תכננתי את השיחה וכבר קבעתי תכניות אחרות על הזמן שבו הייתה אמורה להיות עוד פגישה עם הספרית, הרי היא לא תפגוש אותי אחרי שאומר לה שאני לא מעוניין.
בסוף לא חתכתי, שיחה עם חבר גרמה לי לשקול מחדש, באותה שיחה הוא אפילו המליץ לי מה לעשות בדייט הבא, ואפילו פתחנו Google Earth והוא הראה לי בדיוק איך ללכת.
הסתובבנו ביפו העתיקה, והייתה אוירה קסומה, מצאנו ספסל והתיישבנו עליו, שקט בחוץ, יש רק רעש של גלים, אנחנו על ספסל צופה אל הים, מחזיקים ידיים קצת מתכרבלים אחד בשני, ברור שהצעד הבא הוא נשיקה. היה לי מאוד קשה לעשות את הצעד אבל בסוף התנשקנו.
אפשר להרגיש שזו הייתה הנשיקה הראשונה שלה, היא הייתה מאוד מובכת, לא ידעה כל-כך מה לעשות ובסוף הנשיקה אפילו התנצלה שהיא לא טובה בזה, זה היה מאוד חמוד האמת, ולאט לאט עם הנשיקות היא הראתה שיפור.
אחרי הדייט הזה הרגשתי יותר בטוח בנוגע לכל הקשר עם הספרית, ואז היא יצאה לשבוע בחו"ל כשאני במקביל בשבוע מילואים.
נפגשנו לאחר שכל אחד חזר למקומו הטבעי, אכלנו פסטה היא סיפרה לי על הטיול שלה ואני פעם ראשונה הבנתי את כל האנשים שמספרים שקשה להם להתרכז בסיפור של בנות הזוג שלהם...
מעל הפסטה היא אמרה בטבעיות "כשאמרתי לחברות שלי שיש לי חבר", אני חושב שכמעט נחנקתי, היה לי קצת מהר מדי ההגדרה של החבר אבל המשכתי הלאה, אולי יש לי חברה ואני לא יודע.
במוצאי השבת היא הזמינה אותי לבית שלה, ידעתי שיש לה יחידת דיור נפרדת אז הסכמתי להגיע, ראיתי את היחידה שלה, וחזרנו לרכב שלי להביא משהו, כשנכנסנו חזרה פנימה היא שאלה אם אני רוצה קפה, לא זוכר את היום בו סירבתי לקפה ונעניתי בחיוב, נכנסנו בדלת אחרת, לא שמתי לב, ופתאום אני עומד במטבח ומכיר את ההורים שלה...
גם זו הייתה לי הפתעה אבל גם את זה החלקתי, כולה הכרתי עוד 2 אנשים...
בזמן שראינו סרט הופיעו כל האחים שלה אחד אחרי אחד כדי "להביא לנו כיבוד" או במילים אחרות "לראות את החבר של הספרית".
משם זרמנו למיטה, התחלנו בנשיקות, עברנו לנגיעות, הורדנו חלקים עליונים, אני עשיתי את רוב העבודה וקצת הפריע לי שלא הייתה הדדיות אבל ידעתי שזו הפעם הראשונה שלה ושהיא אשכרה לא יודעת מה לעשות.
פתאום שטף אותי גל מחשבות, פתאום חשבתי על הראשונה בלי סוף, פתאום רציתי לגעת רק בתחת שלה, ללטף רק לראשונה את הירכיים, לנשק רק את הראשונה, לטעום רק את הלשון שלה, לא יכולתי להמשיך עם הספרית יותר.
עצרתי, האטתי את זה עד שאמרתי שאני צריך לישון, היא הציעה לי לישון אצלה אבל התחמקתי וחזרתי לישון בדירה שלי.
השותף שלי שאל אותי איך היה, ואמרתי לו "לא יודע" והוא אמר לי שזה כבר אומר הכל, האמת שלא מעניין אותי זה שחשבתי על הראשונה, אין מה לעשות זה טבעי, הראשונה הייתה... נו טוב הראשונה שלי ולכן זה טבעי שבפעם השנייה אני אזכר בפעם הראשונה, זה ברור שאני אתגעגע לגעת במישהי שאני נמשך אליה הרבה יותר, ואז הבנתי שאני פשוט לא נמשך אל הספרית, או לא נמשך מספיק.
התחבטתי הרבה במה המקור של חוסר המשיכה, האם זה בגלל זיכרונות מהראשונה, האם זה בגלל שאני לא רוצה להימשך.
והיום הייתה לי שיחה עם החכם, והוא אמר משהו פשוט מאוד, אין כימיה, אמנם אתם מאוד מתאימים מבחינת האישיות, ואתה מאוד רוצה שזה יקרה, אבל כשאין כימיה אז אין.
הוא גם סיפר לי על ניסוי שעשו: אמרו לחמישה גברים וחמישה נשים ללבוש חולצות למשך 24 שעות בלי להתקלח, ואז הכניסו את החולצה לשקית כדי שיתחזק הריח כנראה, לאחר מכן נתנו למספר גברים ונשים להריח את החולצות.
לאחר מכן הראו לנבחנים תמונות של גברים ונשים וביקשו מהם לדרג רמת משיכה, התוצאות זהות, מי שדירג יותר גבוה ריח, אהב יותר את המראה של האדם.
ומה שהחכם רצה לומר בזה, זה שמשיכה היא גם דבר גנטי טבעי, ואם זה לא קורה, זה לא קורה.
הוא עזר לי באמצעים פסיכולוגיים שהוא יודע כמה אני מחשיב, לפשט את המחשבה.
לא סתם הוא החכם.
ולכן כמה שעות לאחר מכן עשיתי את השיחת פרידה, היא ידעה שזה מגיע, הייתה לנו שיחה של התלבטות לפני כמה ימים, והיום היא אמרה שהיא נפגעה כי היה לה חודש מושלם והיא ממש חשבה שזה זה, והיא ממש כבר התחילה לפתח רגש, היא אמרה שזה לא היה בסדר מצידי להתחיל לצאת לדייטים לפני שאני מוכן באמת (הסתרתי את זה שאני לא נמשך, לא רציתי לפגוע ממש, אז התירוץ היה האקסית והבלה בלה שמסביב), היא נפגעה, שמעתי את זה בקולה.
היה לי קשה להרגיש להיות בצד הפוגע אבל התנערתי מזה מהר מאוד, ואני חוזר למטרתי המקורית.
להרחיב את הנפש, לעשות דברים שמעניינים אותי.
ללכת להרצאות, לפגוש אנשים חדשים, להתנדב, לעשות בעצמי הרצאות במכינות, להסתובב.
וזה המנטרה עכשיו, וזה הכיוון עכשיו ואני אפילו גאה בעצמי על שעשיתי כמה צעדים טובים בכיוון.