הקדמה והחלק הראשון של סדרת "ואז התחלנו לדבר"
#2
אני יוצא מהרכב ונועל אותו מאחורי, מתחיל להתקדם לעבר הכניסה הראשית, אני נכנס בשער הראשי ומחפש שלט הכוונה כלשהוא שירמוז לי איפה אני נמצא ולאן אני צריך ללכת, אחרי שאני מגלה שעל שלטי ההכוונה שאני רואה לא מוזכר המקום שאני מחפש אני פונה לשומר ושואל אותו.
השומר נחמד מאוד ויוצא מהתא שלו ומכוון אותי תוך כדי הצבעה ומרגיע אותי שזה ממש קרוב, התחלתי ללכת בכיוון שהוא הראה לי והבנתי למה הוא הרגיש צורך להרגיע אותי על קרבת המקום, כדי להגיע לבניין שאני רוצה צריך ממש לחצות חורשה ואני מניח שרוב האנשים מרגישים שזה כבר לא אותו קמפוס ובטוחים שהם טעו בדרך.
אני מסיים את השביל של החורשה ומתקרב לבניין, כאן שלטי ההכוונה תורמים קצת יותר ואני מבין את הכיוון הכללי שאני צריך ללכת אליו, בדרך על ספסל יושבת מישהי וקוראת בספר ומחברת פתוחים, אני מחליט לשאול אותה להכוונה.
"סליחה" אני שואל והלב שלי קצת מעלה דופק.
היא מרימה את הראש ומחייכת.
"את יודעת איפה זה מרכז ייעוץ ורישום?" אני מרגיש שיש לי מבט מבולבל.
"בטח" היא אומרת וממשיכה לחייך "זה ממש פה מעבר לפינה אתה תראה את הספרייה והמרכז בדיוק מולה" בזמן שהיא מדברת אני קולט שהחומר שהיא קוראת נראה כמו חומר של מדעי המחשב. "תודה" אני מסדר את התיק על הגב וממשיך הלאה.
ההנחיות שלה היו מדויקות ומצאתי את המקום בקלות, הפגישה החלה מיד והיועצת הסבירה לי על מסלול מדעי המחשב, עלויות תהליך הרישום וכל המסביב.
כשיצאתי הלכתי באותה דרך, דרך אותו שביל, הגעתי קרוב לאותו ספסל וראיתי שהיא עדיין יושבת שם.
אז התחיל המאבק במח שלי.
"תדבר איתה" צד אחד אמר "אתה יכול לפתוח אחלה שיחה על הלימודים, מה אכפת לך".
"לא לא" הצד השני מנסה להתחמק "היא נראית עסוקה, מה הקטע שלך להפריע לה?"
"פשוט תשאל אותה אם אפשר להפריע לה שנייה, היא הייתה נראית נחמדה מאוד מקודם"
"לא! אני לא מעיז, גם ככה לא ייצא משהו"
כבר הייתי מרחק 3 צעדים ממנה.
"אל תפספס את ההזדמנות, איך שאמרו לך פעם מקסימום תצליח, מה אכפת לך?"
"לא!" 2
צעדים
"נו!!! תנסה רק תנסה"
צעד אחד
"לא"
היא מרימה את הראש, ואחרי שזיהתה אותי חייכה ושאלה "הסתדרת?"
הקול הראשון התלהב "נו! היא עשתה בשבילך את כל העבודה החלק הקשה מאחורינו, דבר איתה" "כן, הסתדרתי" אמרתי לה ועצרתי לרגע מנסה לאזור עוד קצת אומץ "תגידי, מה את לומדת?" שאלתי ואני בטוח שהקול שלי רעד.
"מדעי המחשב" היא ענתה
"גם אני בדיוק חושב ללמוד את זה" החזרתי.
היא סגרה את המחברת והספר.
ואז התחלנו לדבר...