אני מושפע מסרטים, זה משהו שהרבה אנשים מכירים עליי.
אולי בגלל זה יש לי נטייה להיות קיטשי ואולי היה עדיף לי קצת למנן את זה ולהבין שהחיים זה לא סרט, אבל לא על זה אני מדבר.
בנוסף למושפעות הכללית שלי מסרטים אני אוהב לשחק במחשבות שלי על מה היה קורה לי במצבים המוצגים בסרט, כשיש סרט על משפחה אני מציב את עצמי במקומות האלה ומשחק משחק של מה אם, בסרטי פעולה אני בוחן לעצמי האם הגוף שלי היה מצליח להמשיך לתפקד עם יד שבורה, בסרטי אסונות אני תוהה האם כשהייתי רואה גל ענק האם הייתי בורח או מחבק את האנשים האהובים עליי ברגעיי האחרונים, והרבה פעמים ניתן לתפוס אותי בוכה, רועד, מתרגש ממש מסרטים כי אני שם את עצמי במקומות האלה.
ביום רביעי, הייתי בסרט, בסוף הסרט עלה וחזר הקונספט של "מאיפה בא הכוח שלך?" וכמובן שבסרט לקחו את זה לכיוון קצת קיטשי של זה לא המקום שמשפיע אלא האנשים וכל מיני בלה בלה כאלה, אבל ברגע שהגיבור החליט שמקור הכוח שלו זה לא מהבית הפיזי שלו אלא מהעם שלו חשבתי לעצמי מה מקור הכוח שלי.
ולרגע אחד יצאתי מהסרט וחזרתי למציאות, לרגע שכחתי את הכוכב החרב, לרגע שכחתי מאלת המוות ואחיה, לרגע חזרתי לשבת על כיסא, לרגע הרגשתי את מיכל הפופקורן ברגליי, לרגע חזרתי להרגיש את הלחץ בשלפוחית,
ולרגע אחד ארוך הרגשתי את הראש שלך על הכתף שלי...
וקלטתי, לאחר יום ארוך של תהפוכות רגשיות, למעלה למטה לצדדים והכל, הרגע שאני הכי רגוע, והכי בטוח בעצמי הוא כאן, כשהראש שלך מונח על הכתף שלי, כשאת כל-כך רגועה שאני לא בטוח אם את ישנה או צופה בסרט, כשבעלך מהצד השני שלך מניח לך יש על הירך ומלטף בעדינות, וזה הרגע היחיד באותו יום שהרגשתי רוגע אמיתי ועמוק, כשאת לידי, כשאת מתפנקת מהכתף שלי, כשהיד לי מלטפת אותך מבלי משים, וירדה לי דמעה כי כמו המסר הקיטשי שהיה בסרט המסר הקיטשי החל להתפתח אצלי בראש.
את מקור הכוח שלי.
אתה מקור הכוח שלי.
אתם מקור הכוח שלי.
אני יודע שאת לא סובלת קיטש ואולי מגלגלת עיניים עכשיו ואומרת לעצמך שזה לא נכון, אבל בנקודת הזמן הנוכחית זה לגמרי נכון, בנקודת הזמן הנוכחית את ואתה זה הסיבה העיקרית שאני פה, אתם הסיבה העיקרית שירדתי מהגג, אתם זה מה שדוחף אותי להמשיך קדימה.
ולא, לא מעניין אותי אם זה נכון או לא נכון, אם זה בריא או לא בריא, אם בעתיד אמצא מקור כוח אחר, אם אי פעם אצליח להיות המקור כוח של עצמי, זה המצב והוא טוב לי.
טוב לי אתכם, טוב לי לצדכם, גם טוב לי מתחתיכם, טוב לי!
ואני לא יודע מה צופן לו העתיד ואין לי מושג איך זה יתפתח, ואולי המציאות תנתק אותנו לאט ובזהירות, בלי רגש רע וכל השיט הזה, אבל כרגע, זה המצב, אתם מקור הכוח שלי.
ואני מחליט, יום אחרי יום, פעם אחרי פעם, שאני רוצה לעזור להיות מקור הכוח שלכם גם, לא חייב מקור כוח עיקרי, אולי איזה גנרטור חירום או בטריות AAA, אבל אני מחליט יום אחרי יום להמשיך ולהתחזק בשביל שתמשיכי להישען על הכתף שלי ולא רק כשהסרט ארוך מדי ומעייף בשביל שהכתפיים שלי יהיו חזקות גם לשאת את הראשים של שניכם, משתי הצדדים שלי.
שיהיה לכם בוקר טוב אהובים שלי.
