המסע שלי

לא יודע איך לקרוא לזה, אין לי מושג מה המינוח המתאים לכל אחד אבל זה מה שאני...

אני כל-כך טעון עכשיו, אני כל-כך רוצה, אני מרגיש את זה איתי יום יום, שם בין הרגליים,

הצורך להתפרק באמת, הצורך הגנטי הזה שיש לגברים לשפוך,

ואני נושא את זה איתי במשך היום, וכל פעם כשאני שם לב לזה אני נזכר מה הסיבות שאני במצב הזה

ולא משנה כמה אני מתפרק לבד, זה לא עוזר, לא עונה על הצורך, להתפרק עם מישהו,

מישהו שיעניק לך את זכות לגמור, מישהו שישאב הנאה מההתפרקות שלך,

למרות שאני מבין למה יש נטייה לא לאשר גמירה לגברים, אבל עדיין אני מחשיב את עצמי מתנהג קצת שונה אחרי גמירה מהגבר הקלאסי,

אני כל-כך דלוק/טעון/חרמן/רעב, שכל דבר גורם לי לבעור

לא משנה אם זה דבר שראוי הידלקות, כמו ביטוי שעוד לפני שהמח מפרש מה שמעת אתה יודע שזה פרט לך איפשהו מבפנים

בין אם זה פנטזיה שעולה לך לראש שמעלה גניחה לא רצונית

בין אם זה תחת איכותי שאתה רואה ברחוב

בין אם זה זיכרון שאתה לא מצליח להוציא מהראש, וגם לא כל-כך רוצה להוציא מהראש,

וגם אם זה דברים קטנים,

ירך שמציצה משלט חוצות כמעט גרמה לי לעצור בצד,

קליפ שראיתי גרם לי ללכת לשירותים בעבודה ולהתפרק

ודברים פיצים,

כמו קריקטורה שהדליקה אותי,

כן כן, דמות מצוירת עם תחת מצויר בתנוחה אינטימית מצויירת עשתה לי את זה...

אז איפה הדמות הלא מצוירת?

שתאמר לי דברים אמיתיים, 

שתגשים איתי פנטזיות,

שתשתמש בגוף שלי כרצונה,

ובשיא שלה, וכשאתקרב לשיא שלי אבהה בה בעיניים רעבות

ואשאל

"אני יכול?" 

רק להגיע לשלב הזה אני רוצה...

(שתי התשובות יגרמו לי אושר)