שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 5 שנים. 3 ביוני 2018 בשעה 7:00

חלק א'

היום המיוחל הגיע, כל הרמיזות שלה הובילו לנקודה הזאת, כבר ידעתי מי מהחברות שלה הולכת להגיע זכרתי שערכנו היכרות קצרה במסיבה אחת, במסיבה ההיא אותה חברה העניקה לה כמה כלי משחית כמתנה, ואז היא אמרה שהיא לא בטוחה איך עובדים עם הכלים החדשים.

שתיהן הסתכלו עליי, 

בכמה דקות בהם הורדתי את החולצה באמצע המסיבה, חושף את החזה שלי כקנבס להדגמה, הספקתי לקלוט כמה ידע יש לחברה בהענקת כאב, כמה היא זהירה וכמה היא משתדלת להעביר את הזהירות שלה גם לאחרים כשהיא מלמדת, ומה שהרשים (והדליק) אותי שממש לפני ההצלפה הראשונה באחד מכלי המשחית החדשים היא שוב הסתכלה עליה וביקשה ממנה אישור לגעת בי, השילוב שהצלחתי לראות מבעד לרעד, לאפלה של המועדון וללחץ מכאב שמגיע ממישהי אחרת, הראה לי שעומד מולי בן אדם שיודע על מה הוא מדבר. 

באחת משיחות ההכנה שלנו לקראת הסשן הזה, אמרתי לה "בטח שאני חושש עוד לא הייתה לי חוויה מהסוג הזה, אני מאוד חושש שלא אצליח להתמודד עם הכאב, אבל אני סומך עליה בצד של הידע אני בטוח שאם היא תצליף בי היא לא תעשה משהו שיכול להסב נזק חוץ מהכאב, ראיתי את הידע שלה וזה גורם לי ביטחון, בקשר אליי ואל הגבולות שלי ואל המצב הנפשי שלי, אני סומך עלייך אני יודע שאת יודעת לקרוא את התגובות שלי ואני יודע שאת יודעת מה קשה לי ומתי" ואז עצרתי לאפקט דרמטי, (מודה שתכננתי את זה).

"אני שלך"

*

כשהיא הגיעה לדירה שלי באותו יום היה צורך להחזיר אותי למקום שלי (התפזרתי) ואני זוכר שאחרי כמה אקטים שהחזירו אותי למקום שלי נרדמתי בזרועותיה.

ומאז אני זוכר רק שקמתי והלחץ התחיל לדהור.

מזיז עוד כמה דברים בדירה.

מכין לה קפה על הדרך.

מוציא את התותים שחתכתי.

מציב את הבקבוקים עם המשקאות במקום.

מוציא 2 כוסות יין.

מיישר את הספה.

מסדר את השטיח.

רץ להתקלח.

בין כל ההתרוצצויות האלה היא נעמדת מולי.

אני מנסה לחלוף על פניה כדי להמשיך לסדר עוד איזה משהו, היא תופסת אותי, גורמת לי להסתכל לה בעיניים ושואלת "טלר, אתה בסדר?"

"כן" אני עונה, "אני בלחץ"

"אני רואה" היא מחזירה ברוגע ומשתררת שתיקה.

"רד" היא אומרת ועיניי נפערות בהפתעה.

לקח לי עוד כמה שניות של רעד וירדתי אל הברכיים מחבק לה את הירכיים.

"עוד" היא אמרה וקולה מקבל את הטון הסמכותי. אני נשכב על הרצפה הפה שלי ליד הרגל שלה.

אני מנשק קצת, מריח, וזה מרגיע אותי בצורה מופלאה.

היא מסמנת לי להתרומם אליה, ואני מצטנף בחיבוק שלה, אני נרגע עוד קצת.

ואז צלצול הודעה.

היא מרימה את הטלפון שלה, ואומרת לי שהחברה כאן בחוץ, ושהיא יוצאת אליה, הן ידברו קצת בחוץ ואז ייכנסו. לא הצלחתי להוציא הגה מפי והיא כבר סגרה אחריה את הדלת.

המשכתי להתרוצץ, מכין עוד משהו פה, מסתיר איזה אי שלמות שם ואז כשאני מוציא איזה כוס מאיזה מארון אני שומע את הדלת נפתחת.

קפאתי.

הן נכנסו.

היא נכנסת ראשונה עם חיוך של התרגשות.

ומאחוריה נכנסת גבירה רומנטית, הכניסה של שתיהן הכניסה איזשהיא עוצמה לדירה.

ואני רואה שג"ר הביאה איתה תיק, היא מניחה אותו בצד ואני ניגש ללחוץ לה יד ברעד.

ג"ר מישירה אליי מבט בעיניים, ואני בורח מהר למבט שלה, לעיניים שאני מכיר, לעיניים שמרגיעות אותי.

"אפשר לקבל פה קפה?" ג"ר שאלה, בצורה הכי נטולת מעמדות שאפשר.

"בטח!" אני אומר ומתחיל להתרוצץ במטבח, נכנס ללחץ כי להכין קפה לאדם אחר זו אומנות, וכל-כך חששתי לטעות בהכנה של הקפה שלה, בזמן שאני מתרוצץ יצא מצב שאני פשוט מוציא את הדברים הדרושים לקפה ומחזיק לג"ר אותם, וג"ר מכינה, בכל אותו הזמן שוררת בין שתי החברות הוותיקות שיחה פשוטה וקלילה. הן ניגשות לספה, מתיישבות ומתחילות לדבר אני מסיים לארגן דברים אחרונים במטבח ומגיע לסלון, אני לא יודע מה לעשות, אני בלחץ, אני מגיש כמה אפשרויות למשהו מתוק עם הקפה, ואז היא אומרת לי "בוא שב בינינו", פאק למה ביניהן? אני רוצה לשבת רק לידה, להתחבא מאחוריה ולחבק אותה, אני מתיישב בין הנשים מכווץ כמו ילד שנקלע לשיחת אימהות, השיחה קלילה, הקפה נשתה, הפה שלי יבש, לאט לאט השיחה החלה לקחת כיוון לעולם הבדסמ, ומשם הלכה לכיוון של נשלטים, ואז הן התחילו לדבר על גוף גברי.

לפתע היא אומרת "אז ג"ר, את רוצה לראות את הסחורה?" 

"פאק" אני חושב.

"בטח! בשביל מה באתי" ג"ר עונה.

ואז היא מסמנת לי לעמוד.

אני מתרחק כמה צעדים מהן,

עומד, קפוא, לא יודע מה לעשות, מסתכל על שתי הנשים, הן יושבות על הספה משדרות עוצמה ואני עומד מולן, הן צחקקו אולי לשים לי שיר ברקע בזמן שאתפשט ואני כמעט הפכתי למים מהמבוכה.

"תוריד חולצה" היא אומרת לי, אני מוריד חולצה לאט, מניח אותה במסודר לידי, מכווץ, משתדל להראות כמה שפחות, היא מסתכלת עליי מחייכת את החיוך שאני כל-כך מכיר, בולעת את הלחץ שלי, יודעת כמה אני מעניק לה את כל זה,

ואז ג"ר ואומרת, "ידיים לצדדים", ואני מניח אותן לצידי הגוף, שקט שורר כשהעיניים שלהן סורקות אותי, והיא מספרת לה על איך זה היה כשהייתי חלק לגמרי לכמה שבועות,

קיבלתי הוראה להוריד מכנסיים, התחלתי להוריד וכשלתי עם עצמי המון בגלל הלחץ בסוף הצלחתי להתייצב מולן כשאני רק בבוקסר, לא ידעתי מה לעשות עם הידיים שלי ושמתי לב שאני מתחיל להתכווץ שוב, ואז נזכרתי והנחתי אותן לצידי גופי,

ג"ר סימנה לי לעשות סיבוב בלי מילים, מאחוריה קלטתי אותה סורקת את הגוף שלי ורואה כמה אני בלחץ, סיימתי את הסיבוב האיטי, ואז בלי מילים קיבלתי הוראה להוריד גם את הבוקסר, לאחר שנעמדתי הן אמרו כמה דברים על זה שגם גברים צריכים לגלח בצורה סדירה ואמירות כמו "תגידי לו שיגלח" והובכתי ממש, מעבר לזה שמעתי מבעד ללחץ מחמאות על איך שאני נראה, רציתי לברוח, ובשנייה שהותר לי לחזור לשבת לידן רצתי חזרה למקומי בספה והצטנפתי בחיבוק המגן שלה.

המשכנו לדבר קצת ואז ג"ר אמרה לי לשבת זקוף ולהסתכל אליה, היא הייתה מאחורי וג"ר מולי, היא הניחה עלי יד מרגיעה על הגב, וג"ר התחילה לדבר, דיברנו על גבולות, היא אמרה דברים שחשובים לה אני אמרתי דברים שחשובים לי, ואז ג"ר שאלה "מה הכי מפחיד אותך עכשיו?" 

"אני הכי מפחד לאכזב אותה"

זה שהיא ישבה מאחורי עזר לי להוציא את זה, והרגשתי את היד שלה מתהדקת עליי מאחוריי

ג"ר אמרה משפט כל-כך קצר וכל-כך מדויק "זה שאני פה, וזה שאתה פה, זה כבר משהו גדול שאתה מעניק לה, אתה לא יכול לאכזב אותה"

ואני הסתובבתי אליה וחיבקתי אותה חזק שוב.

וחשבתי כמה זה יפה שהכל קשור אליה, שגם אני וגם ג"ר שם בגללה וזה הכל מתקשר אליה, ואיך זה שמשפט שג"ר אמרה גרם לי לפרץ רגשות שהייתי צריך את החיבוק שלה כדי להתמודד איתו.

עוד כמה דקות שיחה ואז נאמר לי לעמוד, להזיז את השולחן, לפנות מקום לאירוע המרכזי.

*

נעמדתי, היא יושבת על הספה, נינוחה, עוצמתית.

ג"ר נעמדה מולי מתקרבת אליי, עוד ועוד, ואני מבין שעוד רגע והיא תיגע בי פעם ראשונה אני מתכווץ בתוך עצמי, רועד בטירוף, היא המשיכה להתקרב והיה שלב שהסתכלתי לג"ר בעיניים, ומהר מאוד הבנתי שזה לא מה שאני צריך, הסתכלתי על הספה, היא ישבה שם, מחויכת, והעיניים שלה זה מה שעזר לי להתמודד, טבעתי בעיניים שלה בזמן שמישהי אחרת נוגעת בי, מסתובבת סביבי, בודקת את הסחורה שהיא קיבלה להנאתה, התחושות של הכל היו כל-כך טובות, שמחתי כל-כך להעניק לה את זה, להיות כל-כך שלה, 

אני לא מסיר את העיניים ממנה גם כשנאמר לי להתכופף.

לא מסיר את העיניים ממנה כשג"ר אמרה מאחורי גבי שהיא הולכת להתחיל לחמם אותי.

לא מסיר את העיניים ממנה כשהספאנקים הראשונים התחילו להגיע, והתחת שלי התחיל להתחמם. 

המשך יבוא...

מואנה - לחשוב כמה חיכיתי לפרק א..
אאלץ להמתין בחוסר סבלנות להמשך.......
לפני 5 שנים
סווריןן - כתוב יפה - הפחד שלך כובש...
לפני 5 שנים
teller - או מיי גאד *אתה* כותב לי שזה כתוב יפה... זו מחמאה!
לפני 5 שנים
Lady Guinevere​(שולטת) - נווווווו ספר את ההמשך :)
לפני 5 שנים
teller - מגיע כנראה ביומיים הקרובים
לפני 5 שנים
מואנה - אגב, עברו שלושה ימים...
לא בשביל לסכסך או משהו.......
לפני 5 שנים
teller - חח סכסכנית...
יש לי עיכוב קל במוזה ובמבחנים חח
לפני 5 שנים
מואנה - תירוצים תירוצים?
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י