הפגישה המשיכה,
דיברנו על האסימון שנפל והוא אמר לי שהוא שם לב שמשהו בי מדבר ממקום הרבה יותר רגוע, אני עצוב, קשה לי וכואב לי אבל אני לא מפורק, הוא ראה אותי במצבים הרבה יותר גרועים, ואז אמרתי לו משהו על הפגיעה שאני מסב או משהו כזה (סיכום הפגישה שאני כותב לא נמצא פה איתי) והוא אמר משהו כזה:
"יש לך קונפליקט טלר, והוא מוביל אותך ממש בשנים האחרונות, מצד אחד אתה מחפש קשר, קשר הדדי אמיתי ארוך טווח כזה שעונה על פנטזיית "בית אישה נגרייה וכלב" (במהלך החצי שנה האחרונה ירדה המילה "ילדים" מהרצף הזה משום מה) ואתה יודע שכשיהיה לך קשר כזה אתה תפרח בו ואתה תאהב ואתה תהיה טוב לאחרים ויהיו טובים אליך, אתה מחפש קשר שתוכל להשתנות בו ולשנות בו, אתה מחפש מישהי או מישהו שירגיעו בך את הרעש הזה,
ומצד שני,"
הוא עשה עצירה לנשום
"אתה נמשך לאושיות כלוב, זכית לצאת ולפגוש כמה מהם, אתה מעניין אותן בדיוק כמו שהדמויות האלה מעניינות אותך, רואים בך משהו גם אם רק לשימוש חד פעמי וזה מחמיא לך בזכות ההערכה העמוקה שאתה חש לגביהן וגם אם לקשר ארוך טווח אבל מה שמייחד את כל האושיות שאחריהם נסחפת זה שכולן בלתי אפשריות לפנטזיה שדיברנו עליה, ואף אחת מהדמויות האלה לא הסתירה את זה ממך."
נרעשתי קצת והוא קלט והמשיך ואמר ששני הצדדים בי הם נורא אמתיים, הקונפליקט לא בהכרח אומר שהיחס שלי או הרגשות שלי אל אותם אושיות כלוב לא אמתיות (פה הזלתי דמעה מדמותה של האחרונה), זה מאוד אמיתי ומאוד נכון, ולך תדע, אולי גם פעם אחת משהו בשני הצדדים של הקונפליקט הזה כן יתמזג, כי החוויות עם הדמויות הללו היו אמתיות לגמרי, ואולי גם תגיע הדמות דווקא מהאתר שאיתה אקיים את כל מה שארצה, אבל אני נמשך לאלה שאין לך סיכוי איתם ושהתסכול בקשר איתם הוא מובנה.
והקשרים האלה, ללא ספק הם עוזרים לי ומניעים אותי לדברים טובים, הרי יש לי רשימה של דברים שלא היו קורים בלי המרכיב של השליטה בחיים שלי, הלב שלי נפתח בזכות זה, התקדמתי רבות בזכותה ובזכותה.
אנחנו ממשיכים לדבר ודברים מתחילים להסתדר לי, ההתאהבות המהירה שלי פעם אחר פעם, המחשבות והפנטזיות שזה יכול לקרות, האמונה באמת ובתמים שזה יקרה, השינוי של כל מה שאני מאמין בו, הרצון להיחשף כלפי חוץ כמאמין בקשר לא אפשרי, ואז היווצרות התסכול, הצד השני של הקונפליקט מקבל ביטוי וזועק ואז הצד הרע שלי נחשף בקשר ואני מייצר דרמות ומרחיק אנשים ובסוף לפעמים גם פוגע.
אז שאלתי אותו עכשיו בסוף המקטע הנוכחי, מה לעשות שונה, איך להתחזק, איך להיות בהתכתבות אמיתית עם עצמי מה אני רוצה, ומה אני צריך ומה אני מחפש...
אז הוא אמר לי להרחיב את הרעיון של המיינדפולנס שאני כל-כך מתעסק בו לאחרונה ולהתרחק טיפה מהכלוב, לא לצאת או לעשות משהו קיצוני, אלא לקבל קצת רגיעה מזה, ומהטכנולוגיה המהירה, מעין ריטריט דיגיטאלי, ואולי למצוא ככה את עצמי, והמילים שלו קסמו לי פתאום, ותחושת השלווה נראתה גם ממרחק הזמן שחשבתי על ביצוע המשימה.
ולכן, אני אעשה את המשימה הזאת.
החוקים שהצבתי לעצמי זה בלי כלוב, לא לכתוב, לקרוא ובעיקר לא להיכנס לצ'אט.
בלי ווטסאפ, כן אהיה זמין אבל כל מה שלא קשור בעבודה יקבל מענה הודעת ווטסאפ שמסבירה שהנני מבצע ריטריט דיגיטאלי ועד סוף התקופה אני זמין... אבל רק בסמסים.
המטרה של הזמינות בסמסים היא לא לעצור את החיים שלי, יש אנשים שחשוב לי לדבר איתם ואני אוהב לדבר איתם, המטרה היא להוציא את העוקץ מהמיידיות, מהוי הכחול והנראה לאחרונה, להתרחק מזה קצת לכמה ימים מוגבלי זמן ולראות מה קורה.
אני מדגיש לאנשים הקרובים אליי, הבעיה היא לא אתם, ולא כמות התקשורת שלכם איתי, ולכן אני לא מתרחק או נעלם, אני לא מתנזר מטכנולוגיה, המטרה היא לנשום טיפטיפה אחרת, ולכן אני אשנה קצת הרגלים
ולכן, מהרגע שאקום מחר, הווטסאפ יידחק לתפריט נידח בפלאפון ויקבל מענה אחת ל...
האנשים החשובים ידעו מראש שאני זמין רק בסמסים, כן כן הטכנולוגיה המיושנת ההיא,
אתרחק מקבוצות, אתרחק מהמשחק ההוא שגוזל לי זמן מיותר.
ואולי אנשום קצת יותר, אולי אכיר את עצמי קצת יותר, אלמד את השינוי שחל בי כתוצאה מזה שפגשתי את כל אותם האנשים הטובים באמצע הדרך.
אז אני כאן בצורתי הרגילה עד שארדם היום...
ואחזור בחמישי באיזה שעה 1800.. נראה לי(: יעני אם אחזיק...
וממחר יתחיל הניסוי
הניסוי של הויפאסנה הוירטואלית שלי