המסע שלי

אני רוצה לספר לך על טלר בלעדייך

טלר בלעדייך היה נשאר איפה שהמוטיבציה שלו נגמרה

טלר בלעדייך לא היה צולח את המעבר הזה כמו שצריך

טלר בלעדייך היה עוד חי מארגזים, (לראיה יש עוד 2 ארגזים במקום שלא ראית כשביקרת)

טלר בלעדייך לא היה מוצא אנרגיה ללכת לאיקאה ולהפוך את המקום לעוד קצת שלו

טלר בלעדייך (משנה סגנון כתיבה כי מוזר לי לשים את השם שלי כל-כך הרבה)

היה חוזר היום מהמבחן, וחוזר לדירה, הוא היה פותח את הדלת ומוריד בגדים מיד,

הוא היה הולך לספה שהייתה מלאה בבגדים כי הוא לא היה מכבס בכלל אלא רק ממחזר

הוא היה מעיף אותם ומתיישב, ומבטיח לעצמו שהוא עוד יקנה ספה נורמאלית

הוא היה צופה בעוד סדרה, ורואה פרק אחרי פרק, אחרי פרק

הוא היה מתעייף וגורר רגליים למיטה שלא החליף בה מצעים כבר מלא זמן,

הוא היה נרדם על כרית רדומה מדמעות בעזרת איזה כדור כשהוא רואה רוחות רפאים בלי סוף

אבל כל זה לא קרה

כי היית שם, 

והנעת אותי, אני מודה שבלעדייך לא הייתי נע כל-כך הרבה, הייתי נע רק את החובה שלי,

נע רק לימודים, נע רק עבודה, בלי להתקדם, 

ואת נתת לי בוסט, נתת לי כח נתת לי משמעות,

ועשית את זה בחיוך מהמם

בעיניים כובשות

ובגוף מטריף

וגרמת לכל ההתקדמות להיראות כאילו לא התאמצתי בכלל.

עכשיו בנינו, אני יודע שאולי תשלחי לי הודעה אחרי זה "זה לא אני, זה אתה החוזק הזה" ותפצירי בי לשמר אותו גם בהיעדרך,

ואני יודע שזה אני החוזק הזה, אבל בזכותך, הצלחתי להתחבר אליו.

ת'אמת, עכשיו הוא שוב קצת התרחק ממני,

אבל אני עובד על לפלס את הדרך שוב, אל הכח הזה, אבל הפעם לגמרי בזכות עצמי...

תודה, 

בזכותך קרו המון דברים.