המסע שלי

הפעם,זה פוסט פריקה

אני יודע, שלפעמים אני נראה עף גבוה מדי מהר מדי
אבל אני יודע שמשהו בתעופה הזאת שונה, כמו עפיפוו שמחובר טוב לקרקע ומדי פעם משחררים לו חבל שיעלה עוד קצת...
אני כותב ומפרט את החוויות גם לצורך עיבוד(וגם כי אני זונת צומי  🤭) אבל אני כותב כי סוף סוף אני יכול!
סוף סוף יש לי איזון בחיים, יש לי איזה שהוא זרם חיובי בבסיס שגורם איזשהוא רוגע.
ואחרי שנים, ומי שקורא אותי בכלוב יודע, שהכתיבה שלי העצימה את הדברים הרעים, אז פתאום אני מפרט על מצבים חיוביים, שנים שהכתיבה שלי דיברה על השדים שלי ועל ההפסדים להם, ועכשיו אני זכיתי כבר לכתוב על 2 שדים שלי שניצחתי בפעם הראשונה,
שנים שכל חוויה טובה שהייתה נכתבת הייתה מסתירה מעין פגיעה שקרתה, ועכשיו מה שאני כותב זה מה שקיים.

וזאת הסיבה שאני לא הולך להפסיק, אני חייב להתחבר את הדברים החיוביים להשקיע את המוזה שלי בהם כדי להגדיל את המרחב החיובי בנפש שלי ולתת פחות ביטוי למרחב השלילי,
קרה כלכך הרבה בשבוע המדהים שחוויתי איתה queen of Spring, ואני מתכוון לכתוב עליו לאט לאט, ולשחרר עוד חוט לעפיפון שיעלה גבוה, אבל במקביל אחרי שבוע כזה יש גם צורך לחזור לשגרה, להשקיע בלימודים, בעבודה, לאזן.
לאזן זו מילת המפתח בתקופה הקרובה בחיי, ובאופן מדהים זה גם עיקר העבודה שלי ושלה, וזה קונספט מרכזי, בין אם זה המגע הממכר שלה שמאזן לי את הכאב, בין אם זה הדרישות שלה שמאזנות לי את התפרצויות הרגש, בין אם זה היא שפשוט מאזנת אותי.

אז לא מצטער על שטף הקטעים שהולך להגיע...
טוב לי ואני סוף סוף הולך לצעוק את הטוב הזה לעולם!