סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 5 שנים. 10 בינואר 2019 בשעה 16:00

אני יושב וגועש, עוד 4 ד'

כל הדברים שאני בורח מהם חוזרים

הרגשות

המבט

הכאב

הזעקה

החיבוק

הרגשות

התחושה

ההתמכרות

ההתמסרות שלא הגיעה

הכל יחד

מבעבע

מזעזע 

אני כבר מעדיף שזה יקרע אותי מבפנים, המחשבות על הסוף שהיה אז והמחשבות על הסוף שבא לי לאחרונה. 

הפחד.... 

הכל יחד,

עוד 2 ד' זה יקרה, אני נכנס לאדם היחיד שבמילה מצליח לסדר אותי, האדם שבלי לגעת מבלי כלום פשוט מדבר ומקשיב ואני מסתדר, ואולי הפעם הוא לא יסדר אולי גם הפעם הוא יגיד לי לעצור.

אני מפחד. 

אני רוצה הכל אבל לא רוצה כלום

רוצה להמשיך את המסע איתה ואיתה אבל רוצה להתחיל מסע אחר, רוצה להמשיך מסע ישן ורוצה לברוח מכל המסעות... 

אני מבולבל, כואב לי ויש לי 50 ד' איתו, רק 50ד' שנגמרות באכזריות

כל פעם מחדש... 

סשן קשוח. 

לביאונת - ❤
לפני 5 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - נראה לי שלא הכל חייב להיות קיצוני כל כך. בין הבירא רמה לאיגרא עמיקתא יש מלא מלא וקווי גובה באמצע.


}{
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י