סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 5 שנים. 12 בפברואר 2019 בשעה 10:21

אני יושב פה בכמה דק' של רגיעה ומנסה לסכם את סוף השבוע שעבר עליי,

סוף שבוע שידעתי שיהיה מלא אירועים כי יש יום הולדת לחד הקרן האהובה עליי, אז במהלך השבוע התעסקתי בעיקר בהתחזקות לקראת סוף השבוע בגלל מחלה לא צפויה שנחתה עליי, ומהר מאוד הגיע סוף השבוע.

השתגעתי כבר מגעגוע, רציתי כל-כך להיות לידה שוב, להיות תחתיה שוב.

הגענו, יצאתי מהמונית, עברתי שער ודלת וראיתי אותה, מיד תחושות הגעגוע פגו, והרוגע העדין לידה השתלט עליי, החיבוק שלה גרם לי לעוף ברמה שפלטתי גניחה קטנה.

הגענו לסין, נכנסנו בין הראשונים, הסתובבנו צחקנו, רקדנו, שתינו, הייתה יציאה מעולה, כל הזמן חיכיתי לרגע שאקבל ממנה כאב, כל השבוע רציתי את זה כבר, אבל חיכיתי בסבלנות, סומך עליה ועל שיקול הדעת שלה אם בכלל לתת לי.

לאחר כמה שעות של שתייה, הנאה, ריקודים, וצחוקים היא מובילה אותי לצלב, אני מוריד את הדברים שלי בצד ונעמד, היא מתחילה להפשיט אותי לאט לאט, אני כבר מכיר שאסור לי לעזור לה, אני מתמכר לתחושות של הידיים שלה, מתמכר לתחושה של הבגדים שיורדים לאיטם, היא מסיימת את מלאכתה ואני ערום בדיוק כמו שהיא רוצה, היא משעינה אותי על הצלב.

הקרופ שלה מטייל לי על הגב, אני נושם עמוק, ומתכסה בערפל מתוק, הצלפה אחרי הצלפה, אני מתעופף יותר ויותר, הקרופ נותן מכות שורפות, ואני מזיז את הגוף שלי, אני מרגיש את הרוח של הפלוגר שלה, יודע שמאחורי היא מסובבת אותו, כמה דקות של רוח ומעין הצלפות קטנות כאלה של חימום ואני יודע מה הולך להגיע, וסלאש נוחתת עליי הצלפה חזקה מהקרופ, שוב כמה שניות של רוח, הפלוגר מסתובב ומסתובב וסלאש הצלפה, אני חושב שלא אעמוד בעוד אחד כזה, ופתאום מגיעה היד שלה, מלטפת נעימה, מחזקת, והסשן ממשיך, אותו תהליך בדיוק, היא מעלה רמת כאב לאט לאט, ובדיוק כשאני חושב שאני לא אוכל יותר היא מוכיחה לי שכן, כשאני זז היד החזקה שלה מופיעה ומייצבת אותי, מרימה חזרה לצלב כמו דורשת "עוד, אתה יכול עוד". 

תחושת הזמן אבדה לי לגמרי, כשאני פוקח עיניים בסוף הסשן נאסף לחיבוק שלה כל הגוף שלי רפוי, אני עף וצף בספייס מתוק ונעים, היא מחזיקה אותי ומובילה אותי לספה, ואני נשכב באיברים מפוזרים כשהיא משעינה אותי עליה, שנינו נרגעים, אני והיא, ראיתי אנשים שהתאספו סביבנו והסתכלו על הסשן מלאים במבטים מרוצים, אני פולט קולות של עונג בלתי נשלטים כשהיא מלטפת אותי, המוזיקה מעיפה אותי, הרוגע בגופי נעים, והשקט המיוחל שיש לי במח סוף סוף.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י