שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 4 שנים. 15 בספטמבר 2019 בשעה 9:08

היא התרוממה מהשרפרף עליו ישבה, 

צעדה ארבעה צעדים שכל אחד מהם הרגיש כמו שנה,
הדמעות החלו להצטבר בעיני,
היא הייתה קרובה אליי והרגשתי אפילו את החום שלה,
היד שלה גיששה מעט ותפסה את השרשרת,
והיא החלה להוריד אותה בתנועה כל-כך איטית,
מהרגע שלא הרגשתי את השרשרת יותר הדמעות פרצו ללא שליטה,
נהרות של דמעות והרים של כאב,
היא קירבה לי את הראש לירך שלה וחיבקתי אותה,
בכיתי,
לא רציתי שהחיבוק הזה ייגמר,
אבל הוא נגמר,
וכבר אין עליי שרשרת,
וכבר אין עליי קולר.

להיות שולטת בקשר ללא זוגיות זו עבודה כפוית טובה, כי ההצלחה של השולטת בתפקיד אומר שהיא חיזקה את הנשלט מספיק כדי שייצא לדרכו.
אני הייתי בכלל כלב כשהיא מצאה אותי, האמנתי שזו החיה שלי, הייתי כלב אשפתות מרוט ומופחד, עם הרבה שריטות פחדים ועכבות, צלקות מקשרים שנשארו, או אנשים שבמקום לעזור לי העמיקו לי את השריטות.
והיא לאט לאט ובדרך שלה, עם קור כלפי חוץ אבל לב חם מבפנים הצילה אותי, ועכשיו היא הפכה אותי לחתול מגודל ומטופח.

אין לי מילים לסכם או להסביר, אני פיזית לא מסוגל לתאר כמה טוב מה היית בשבילי.
אבל אני חייב לנסות, אני חייב לנסות לומר תודה.
את הצלת אותי, את הראית לי שיש אפשרות לעשות דברים בקטע טוב, את הוכחת לי שאפשר אחרת, את הראית לי שיש שילוב בין קשיחות חסרת פשרות לדאגה חסרת פשרות.
אתם גרמתם לי להאמין בזוגיות שוב,
אתם גרמתם לי לרצות זוגיות שוב,
אתם הראיתם לי משהו שלא האמנתי שקיים,
אתה הראית לי איך זה לתת למישהו מקום בחיים ולהכיל אותו.
בלי שאתה תקבל אותי זה לא היה קורה ככה,
הערצתי אתכם לפני מרחוק ובפחד ומהרגע שזכיתי להיכנס ההערצה גדלה וגדלה, יש לי הערצה ברמות שלא יכול להסביר,
וחייב לכם תודה על ההזדמנות להרגיש אותה.

זה התבשל בי כבר כמה חודשים והרגשנו את זה כולנו, והיה נושא אחד שפשוט הפסקנו להסכים עליו, ואז ההחלטה התקבלה, בצורה משותפת עם הרבה כאב, שחרור.
אז שחררת אותי, הורדת לי את הקולר.
בכאב ואהבה.

כאב עם החור המטורף הזה שנשאר לי בפנים, בור שלא מתמלא, כאב עם כל ההרגלים והדברים שהתנית אותי לעשות, עם הצורך לשתף אותך בכל מחשבה.

אהבה בגלל שזה נעשה בטוב,
לא פגעת בי, חיזקת אותי,
לא שברת אותי, חישלת אותי.
פשוט עשית את העבודה שלך כל-כך טוב עד לרמה שהתחזקתי.

שולטת ללא זוגיות זה עבודה כפוית טובה.
תמיד ידענו שזה קצוב בזמן, אבל לא רציתי שהזמן הזה יגיע.
אז אני יוצא הלאה, מחפש את מה שאני מחפש, מקווה בכל נפשי שנשמור על קשר, אני יוצא עם המון זיכרונות טובים, עם תיק מלא כלים ודברים שלימדת אותי, אני ממשיך במסע שלי מבלי לשכוח לרגע כמה טוב היה לי, כמה טוב עשית לי.
עם המון כאב
אבל עם המון אהבה.

Ally the Witch​(שולטת) - ❤
לפני 4 שנים
בכוח המוח{Aion} - }{
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י