בשעה וחצי:
- יכולתי לראות צבע מתייבש. נכון, זה היה לוקח יותר משעה וחצי, אבל לפחות הייתי לומדת על תהליכי הייבוש ממשהו שהיה לא יבש והתייבש מול עיני, ז"א עבר תהליך כלשהו ששינה משהו.
- לקפוץ גבוה על מנת לנסות לגעת בירח. אכן, היה לוקח לי פחות משעה וחצי על מנת להבין שאני לא אצליח במשימתי, אבל לפחות הייתי עושה פעילות גופנית כלשהי לעומת ישיבה ושינוי תנוחה כל רבע שעה.
- לחשוב מחשבות שלא הקדשתי להן זמן כי "אין לי זמן לזה עכשיו", לדוג', אם אני קופצת בתוך אוטובוס נוסע, האם כשרגליי יגעו חזרה ברצפת האוטובוס, הן ינחתו בדיוק באותו מקום?
- לא יהיו היום מים בין השעות 8-10 בבוקר, אז הייתי יכולה לתכנן היטב את ניצול הזמן שלי לפני או אחרי, מכיוון שהיום יום הולדת למוזיאון ישראל, הכניסה חינם ואני מתכננת לנחות שם ולעבור בין כל התערוכות החדשות וגם לא כל כך חדשות, סתם כי אני יכולה ויש לי זמן לזה. יכולתי אם כבר להכין לי מפת מוזיאון וכך לא לפספס את הדברים המעניינים.
- יכולתי להקדיש מחשבה למה המעברים כל כך צרים בין השורות ואיך אפשר לשפר את העניין. ולמה אין מקום לרגליים למה?
בקיצור, סרט יבשושי, עם עלילה שלא מתקדמת/ מתפתחת/ מעניינת. אפילו פיהוק היה נחשב לתגובה כלשהי לסרט החלזוני הזה שלא יודעת מה חשבתי לעצמי כשבחרתי לראות אותו. ובהתאם לזה, איך מימנו סרט כזה? איך הוא עבר את כל שלבי ה"לא" וקיבל "כן"? האם מדובר באפליה באסקית מתקנת??? לא לכל דבר "אקזוטי" צריך להסכים.
הביקורת שרשמו בסינמטק כחלק מתקציר הסרט הועתקה מביקורת של ה"הוליווד ריפורטר" (גיליתי בדיעבד) ווואלה, גם משם מבינים שהם לא ראו את הסרט כי הם דיברו על צמיד שהולך לאיבוד כשבכלל מדובר בשרשרת. אם זה לא שכנע שאף אחד לא ראה את הסרט הדלוח הזה, אז מה צריך היה לכתוב? עלילה של סרט אחר? קופי-פייסט עם שגיאות כתיב? האם מישהו ראה את הסרט לפני שהוחלט להכניס אותו לתכנייה?
זה שמשהו צולם באירופה, לא אומר שהוא ישר הופך לחומר להקרנה בקולנוע. לא היה עדיף להביא את מהיר ועצבני 7? עוד לא ראיתי את זה ואני אשמח אם יארזו את זה בקונטקסט תרבותי + הרצאה מלומדת ואז ווין דיזל ירביץ מירוצים על המסך! זה סרט! זו חווייה שכך או כך, לא יוצאים ממנה אדישים.
אבל ברצינות ולסיכום, זה שעה וחצי סרט +
סרט "מנה ראשונה" שגם לא הבנתי איך עבר את שלבי ה"לא" +
קפה לפני שהיה פשוט לא טעים (זו שמכינה את הקפה הטעים לא שם בזמן האחרון, הנה עלילה בלשית פוטנציאלית!) =
הייתי צריכה להבין את הרמז כשנכתב שמדובר בקולנוע לאנשים מבוגרים, כי אם זה המדד למבוגרות, אני כנראה עדיין לא שם.
וכל עוד אני יכולה, אני אעשה כמיטב יכולתי לא ליפול על סרטים כאלו יותר, גם אם זה אומר לא להיחשב לצינית בוגרת.
