רחוב ריק מאדם, שקיות בודדות מתגלגלות על מרצפות הרחוב השומם.
ילדה קטנה הולכת ברחוב, לגבה תיק גב וורוד מצועצע לראשה שתיי קוקיות כחולות וחצאית קצרה משובצת. ביד ימין אוחזת בדובן פרווה קטן, חום וצמרירי למראה בעל שני כפתורים נוצצים במקום עיניים.
ביד שמאל משתלשל לו רובה קנה ארוך מחובר למחסנית מלאה, תחת התיק הורוד מסוכלות להן שתי חגורות נוספות מלאות בכדורים, לקרסולייה שני סכנים משוננים ולמתניה חגורת נפץ, עמוסה ברימונים.
מולה עומד בגאווה דמוי אדם, גוויה מהלכת גולגולת נרקבת, פיסות עור מצחינות משתלשלות מהעצמות הלבנות, ידיה ארוכות חדות כתער, ציפורניים שלופות ארוכות מחכות לטרף קל. בגדיו מטונפים מרוחים בדם ופיסות בשר מצחינות.
"מה לך ילדה, לבד ברחובות?" אמר
הקטנה הרימה את הרובה מולה הביטה לפניה ובאצבע קטנה בלי לעזוב את דובון הכפתורים שיחררה ניצרה
-הכדור קרע את הדממה-
"יש הרבה נבלות שם בחוץ" אמרה
------------------------
והמבין יבין
