לפני 17 שנים. יום חמישי, 11 בספטמבר 2008 בשעה 5:46
ככל שאני נכנס עמוק יותר ויותר לתפקידי כסיסי הכנוע של אשתי-גבירתי, כך מתגברת בי אהבה מזן אחר, המשתכנת לה בליבי לצד האהבה הישנה. זו אהבה של משרתת לגבירתה הנערצת, אהבה שמשולבת בכניעות, בהערצה, בקבלת סמכותה של אשתי להחליט לגביי, ובקבלת גורלי כמי שוויתר בנוכחותה על גבריות ובחר באושר הטמון בסיסיות ורודה וכנועה.
כולכן/ם, השפחות והעבדים, מכל מקום שאליו הגעתם, ודאי מבינים על מה אני שח. בכל מיני צורות. ואם לא, המשיכו ותגיעו.
אוהב אותך מלמטה ומכל הכיוונים.