היום זכה הפרופיל שלי להרחבה משמעותית בכיוון מעלה - אשתי-גבירתי הצטרפה אליו, תוך שהיא מחזקת את שליטתה, הן בפרופיל והן בבעליו.
כשאתמול קיבלתי הוראה לשטוף את כל הסירים המלוכלכים בכיור, והיום לכבס חולצות עדינות של אשתי ביד, ידעתי שקרה דבר בביתנו. אשתי למדה, וממשיכה ללמוד, להאציל סמכויות (שפה נקייה להשפטת שפוטים) והחלה מחלקת הוראות ופקודות בקצב הולך וגובר.
הכלובון הוורוד שלי מונע ממני כל אפשרות לפרוק את שמחתי והנאתי - ומסתבר שאשתי נהנית הרבה יותר מהידיעה שכך הוא הדבר (וכמה קטן הוא הדבר...). במקרה הזה, צרת רבים אינה נחמה כלל, אלא אוסף מצטבר של תסכולים פתטיים של עבדים-לנשותיהם שאיבדו שליטה על הרבה יותר מהפיפי שלהם. אבל התסכולים הללו מעלים את רמת השירות (ומורידים את רמת הכניעות) בצורה ניכרת, אז אני אוהב אותם (וגם היא!)
לנשים השולטות שביננו - מומלץ לכן להציץ בשני האתרים שהוספתי לקישורים שבפרופיל - זה הדבר האמיתי!
לפני 15 שנים. 21 בנובמבר 2008 בשעה 10:10