לפני 14 שנים. 29 בנובמבר 2009 בשעה 10:33
נועדנו / גלעד שגב ודין דין אביב
את שמלתך אני בוחר
את שיערך שוב מסדר
ומקשיב לרחשי ליבך
את זוג עינייך מאפר
ואת ידך מחזיק
שלא תישמט
שלא תתפרק.
מהרגע שנמות עד הרגע שנחיה,
את תישארי שלי, ושלך תמיד אהיה,
והרוח שתבוא תנשב ותספר שנועדנו.
מהרגע שנמות, עד הרגע שנחיה,
את תישארי שלי, ושלך תמיד אהיה,
והרוח שתבוא תנשק ותיזכר שנועדנו.
את חולצתך שוב מנקה
את שיערך שוב מרגישה
מקשיבה לרחשי ליבך
את זוג עיניך אנשק
ואת ידך אחזיק
שלא תישמט
שלא תתפרק.