"כשהם נסעו לצפון עם חברים
היא לבשה את הג'ינס הנמוכים.
מתכופפת לנקות כתמים לא נראים,
חושפת ישבנים לבנים.
אותו זה שיגע, אותו זה הדהים
והוא ניהל קרבות בלימה עם האינסטינקט.
לקום ולכסות על החריץ האפל
מפני עיניו המופתעות של גבר אחר.
איך הוא בנוי - יותר טוב ממך.
איך הוא חושב - יותר טוב ממך.
איך הוא אוהב - יותר טוב ממך.
איך הוא חושק - יותר טוב ממך.
זה מה שעבר לו בראש
בחדר שבסוף הפרוזדור.
היא ראתה כמה הוא חם לפי הדרך
שבה טרק את הדלת מאחור.
זה מה שעבר לו בראש
כשהוא הטיל אותה אל בין הסדינים.
משך לה את הג'ינס עד הברכיים
ובא אליה בין הישבנים.
מבעד לעיניים שלה
כל העניין נראה לגמרי אחר.
נכון היא איתו, אבל היא אישה
שלא מוכנה לוותר.
רוצה להדליק את המתח,
רוצה להרגיש האש,
כי המובן מאליו ביחסים
הצליח אותה לייבש.
זה בשבילו שכך היא התלבשה,
היא לא חשבה על אף אחד אחר.
נענוע של האגן כדי להתגבר על משבר.
איך הוא בנוי - הכי טוב בשבילה.
איך הוא מרוויח - הרבה בשבילה.
איך הוא חושב - חכם בשבילה.
איך הוא אוהב - אוהב רק אותה.
זה מה שעבר לה בראש
כשהוא הוביל אותה לקצה הפרוזדור
היא ראתה כמה הוא חם לפי הדרך
שבה טרק את הדלת מאחור.
זה מה שהידהד לה בראש
כשהוא הטיל אותה אל בין הסדינים.
משך לה את הג'ינס עד הברכיים
ובא אליה בין הישבנים.
עכשיו תגידי לי, את מי את אוהבת?
אותך, בעלי היקר.
עכשיו תגידי לי, על מי את חושבת?
עליך, בעלי היקר.
עכשיו תגידי לי את מי את רוצה?
אותך, בעלי היקר.
עכשיו תגידי לי במי את חושקת?
בך, בעלי היקר!
תפסיקי לשקר, יא זונה!
הוא צרח וחתר לתוכה,
והעוצמה והדברים שהוא אמר
גירו אותה נורא.
ושוב הוא הלם
תפסיקי לשקר, יא זונה!
הוא צרח וזה שיגע אותה.
אף פעם לא הרגישה אותו
בכזאתי צורה."
