לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שתגיד

אולי בעתיד.
לפני 11 שנים. 8 באוקטובר 2012 בשעה 7:12

זה לא שאני לא מוכנה לזה.

אני מוכנה.

לא. תיקון טעות. הרבה מעבר למוכנה - אני מייחלת לזה.

והוא, אני יודעת, שלא יעצור, ולא יוותר, עד שזה יקרה.

בדרכו השקטה, בלי היסוס, ברגישות, בבעלתנות, הוא יקח גם אותן.

רטובות, קטנות, מלוחות, שקפואות בתוכי, לא מעזות להפשיר. לוחצות על העיניים ולא נובעות, שורפות בתוכי ולא משתחררות.

הוא לא יוותר עליהן.

כי עכשיו גם הן שלו.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י