הלילה עצמתי עיניים אל תוך נסיונות ניסוח התחננות.
לאנגלים יותר קל. אלו, עם הממלכה, הפיאודליות, האצולה, שלא לשכוח את הכס המלכותי, פיתחו אוצר מילים שמאפשר הרבה יותר אפשרויות בחירה, מגוון מילים בעלות כוונה דומה בניואנסים קלים, שמאפשרים לנסח כל כך הרבה צורות של בקשות ותחנונים ופטיציות נוגעות ללב, מגוון רב של התחננויות יצירתיות שיאפשרו לנתין העלוב לבקש על חייו:
beg, crave, beseech, implore, intreat, importune, request, appeal, petition, apply, address, approach, ask, seek
והמון מטבעות לשון ומבנים לשוניים מוכנים, שאפשר לשתול את בהם המילים האלו במקומות הנכונים, בלי להשמע עילג.
ואני, אין לי אוצר מילים להגיד את זה ביצירתיות, בלי לחזור על המילה מתחננת שוב ושוב ושוב. לא יודעת איך לנסח משפטים שישקפו את הפנים, שישכנעו בכנות ההתכוונות, בעומק ההזדקקות - אין הרבה מילות בקשה ותחינה בעברית שלי.
ולא כי אין בי תחנונים. כולי תחינה. עד אחרון תאי הגוף, עד השבריר הקטנטן ביותר של התודעה ושל התת מודע, עד המולקולה הזעירה ביותר של הנשימה.
לא בקשה - רק תחינה.