בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אורגת מילים

עורגת חלומות. אורגת מילים. הורגת זמן.
אני.
לפני 15 שנים. 14 במאי 2009 בשעה 15:20

בדרך לדירה שלך, ליוותה אותי מחשבה משמחת
אתה סומך עליי שלא אבלגן לך את הניירות בהיעדרך.

:))

לפני 15 שנים. 9 במאי 2009 בשעה 20:51

השבוע היית מרוחק.
הקול שלך היה מרוחק. קשה.
אני יודעת, אלו לא ימים פשוטים עבורך.
אתה יודע שאני מעריצה את הדבר הגדול הזה שאתה עושה.
מעריצה אותך.

שיחות קצרות
עייפות
כעוסות
היו רגעים שהרגשתי כמו אשמה במשהו
ואין לי מושג במה.
ואני יודעת שלא כך.
אני מנסה לדמיין מה עובר עלייך בתקופה האחרונה
כובד האחריות...
מידת המחוייבות...

בסוף כל שיחה שכזאת דמיינתי איך אני מעבירה אצבע,
בנגיעה אחת רכה,
על המצח שלך.
מנחמת
מרחיקה דאגות
מוחקת חששות.
מרגיעה.

בסוף כל שיחה, התרכזתי בלשלוח לך הרבה כוח
ואהבה

והשתדלתי לא להטריד
אני אוהבת אותך

והיום
שיחה אחת בבוקר
ודיברת
והקשבת
והסברת
ואמרת דברים טובים
והיית כל כך קרוב היום
שהרגשתי איך הקול שלך מחבק

היום הקול שלך חיבק אותי
וזה מילא אותי בכוח.

שיהיה לך שבוע טוב
מלא באנרגיות טובות ומועילות
שבוע מוצלח

}{

לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 12:25

מוזר.
דווקא המקום הזה, שנועד למלא צורך אחר בכלל
דווקא במקום הזה, שמאפשר להביא את מלוא הכאב
דווקא כאן, נובעת ממני הרכות הזאת.
אלייך.
כמו היה המקום הזה הפינה האינטימית של שנינו.
על אף כך וכך צופים ליום, וכך וכך מגיבים אחת ל...
כאילו שרק אנחנו כאן. אתה ואני. באינטימיות מזהירה.
דווקא במקום הזה הכי קל לי לכתוב כמה שאני אוהבת אותך.

מוזר, לא?

והחיבוק מקודם עדיין בתוקף.
חזק ואוהב.

לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 9:09

רק חיבוק.







בשביל שנינו.

לפני 15 שנים. 7 במאי 2009 בשעה 10:32

מונחת על ברכיו
ישבני גלוי לפניו.
כמו הנשמה.
ידו נוגעת לא נוגעת
כמו מסמנת לעצמה
את מקום הכאב.
קצב פעימות הלב מואץ
עוצמת עיניים
ממתינה
אחת
שתיים
שלוש
הכאב חוצה את גופי
חודר
פועם

תודה. הייתי זקוקה לזה.

עכשיו שקט.



לפני 15 שנים. 4 במאי 2009 בשעה 21:56

כשאתה מסתובב לי בתוך הראש, מהרגע בו אני פוקחת את עיניי ועד שנרדמת בלילה?
כשאתה מופיע אצלי בחלומות?
כששניה לפני שאני נרדמת, אני שומעת את עצמי קוראת לך?
כשהמרחק בינינו גומר אותי, והקרבה מחיה?
כשרק אתה לנגד עיניי ואני לא רואה אף אחד אחר?
כשאני מחלקת את חיי ל"לפני ואחרי". לפני שלקחת אותי אלייך ואחרי שלקחת אותי אלייך?
כשאני ישנה עם החולצה שלך, שהשארת אצלי, ועליה שרידי הריח שלך?


איך קוראים לדבר הזה?

לפני 15 שנים. 30 באפריל 2009 בשעה 11:44

אני מאושרת.



לפני 15 שנים. 26 באפריל 2009 בשעה 18:25

אני חושבת שאני צריכה פתיחה של צ'אקרת הכוס.



אומממממממממממ

לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 20:42

הם התנשקו בסרט
ואני חשבתי על הנשיקות התובעניות שלך.
אלו שגורמות לי לחולשה רגעית
ולצורך להיסמך עליך.
אלו ששורטות את השפתיים
ומעוררות אנקות תשוקה.
בועל בנשיקה.
עמוקה, לא מתפשרת, מלאת תאווה.
כמו הזיונים שלך.

לפני 15 שנים. 22 באפריל 2009 בשעה 8:26

אני יודעת שעכשיו תבוא ותדחוף לי לפה את הזין שלך.
אני יודעת.
מקשיבה לך מוריד את המים בשירותים.
לא, לא רכסת חזרה את הג'ינס שלך.
כן, אתה בדרך אליי.
אני מתה על זה.
נעמד מעליי, בבגדים מלאים, רק הזין שלך זקור ומתריס מולי.
אוחזת אותו בידי, ומלקקת אותו.
אתה שומר את טיפות השתן האחרונות בשבילי.
אתה יודע כמה אני מכורה לך, ואני מנקה את הזין שלך בפה שלי.
עמוק בפה שלי.
אתה אוהב את המציצות שלי. לא מפסיקה עד שאתה גומר, או עד שאתה מחליט אחרת.
אוהבת את הנוזלים שלך. שפיך, זיעה, שתן.
אתה יודע את זה.
מזיין לי את הפה, מחזיק לי את הראש, ולא נותן לי מרחב תמרון.
זין בפה
ואתה שולט בתנועות שלי.
מחדיר ומוציא
מעמיק ומשחרר
מאיץ ומאט

הזין שלך בפה שלי
ואני יונקת אותך מהבטן
שואבת בתאווה

אני אוהבת למצוץ לך
אתה יודע את זה
אתה אוהב כשאני מוצצת לך
אני יודעת את זה

אני מכורה למציצות האלה
בא לי שתזיין לי ת'פה עכשיו
בכוח
בפראות
מתוך ידיעה

אוףףףף כמה שבא לי עלייך עכשיו