אתה מכוון גבוה היא אמרה לי, תרד אל העם.
ואני מאיפה, לא מהעם??
מה את רוצה, שאכתוב דגדגנים, וזין, ככה כמו שאני אוהב, על הפנים ?
שאכתוב איפה גמרתי לה ? שארד לעומקה של סוגיית הבליעה - קווים לדמותה??
לא, היא אמרה, רק תדע איפה העם.
העם עם השדיים, אמרתי לה, עם הביצים המטלטלות, קשורות בגומי.
אל תהיה פתאטי.
אז הפכתי לפתאטי, או שכנראה כבר הייתי קודם, מפני שגם השנייה אמרה את זה אחרי שתארתי לה את הפגישה חצי פגישה עם הגננת מהחינוך המיוחד שהיא לא ככה ולא ככה אבל יש לה גוף שימושי וקומפקטי.
כשאני יורד אל העם, מנסה להיות ידידותי, אני נהיה פאתטי.
כשאני מדבר עברית לא מבינים אותי
כשאני לארג', פתוח ומכיל, אני מקבל את מה שלא חיפשתי
כשאני מצמצם אפשרויות, כולן נחסמות במסננת
כשאני רוצה לחסום לה את הפה אני לא מוצא את הגאג. נמוג.
גאג הולך וגאג בא ואני, אנא אני בא??
לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 11:37