כחול ועננים

דלק היא ממלאה במאה שקל, תמיד, כאילו יש בכך בכדי לחסוך. אני דווקא אוהב לשחק ב"בוא נבדוק אם המכונית יכולה לנסוע גם על אדים של דלק" ומתדלק בשלוש מאות תשעים.
קפה היא שותה קר, עם קוביות קרח שנותרות בתחתית הכוס והיא ממלאה בהן את פיה ומוצצת בקולות שאני לא ממש אוהב. אני שותה אותו חם, גם בקיץ, ואחר כך מזיע חצי שעה.
את הכרובית היא מבשלת בישול יתר עד שהיא הופכת למרשמלו זהוב. אני אוהב אותה מתפצחת בנגיסות.
היא יכולה לשמוע שש מאות פעם את אותו הדיסק של שלמה ארצי. לי הספיקו פעמיים. היא על רשת ב', אני על גלי צה"ל.
שנינו חושבים שגאולה אבן היא אשת המסך היפה ביותר בישראל ושנינו חוששים מאפשרות פגישת פתע בסמטה אפילה עם יונית לוי.
היא מתגוננת, אני תוקף,
היא דוהרת, אני מתעלף
היא לא זוכרת, אני שוכח,
היא הלוך וחזור, אני סולח.
אני של חול, היא של שבת
אני על ההר והיא במקלט
ומה שיש הוא מה שיש
ומה שאין הוא מה שאין
ומה שיהיה זה היש והאין שביניהם.