לפני 12 שנים. 22 ביוני 2011 בשעה 8:05
הלילה הקצר בשנה נמוג תחת קרני שמש ולחות מתגברת. איזה תיאום אוניברסלי עם אפוקליפסת החופש הגדול...!
מסימניה כפי שהשתקפו הבוקר:
1. שמתי כרטיס חנייה שהוצאתי מהמדחן, די בניגוד להרגלי. קיבלתי דוח כי הפתק נפל מהחלון.
2. מעבר לכביש זועקים צלילים מחרידים ומציפים את המרחב במה שהשכן המתבגר הפנים, בשל חינוך לקוי במהלך שנותיו העלובות - שזו מוסיקה.
3. את ההמולה הצרחנית קוטעת אזעקה עולה ויורדת. אזרחים רדו למקלטים. המלחמה בדרך וגם אם תתעכב בוא תבוא.
4. בעל המכולת שלי סוגר. המשכיר המניאק העלה לו את שכר הדירה ברמות מטורפות שאין אדם שקול שיעמוד בו. עשרים שנה במכולת, עם שקשוקה להמונים וודקה מתחת לשולחן בכוסות פלסטיק למכורי הבוקר - לא הולכות ברגל.
