לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. יום ראשון, 6 בספטמבר 2020 בשעה 16:12

שהגיע הזמן.

שאני כבר אפויה מספיק.. 

שאני מוכנה.

ממש מוכנה.. 

אבל למה ?

אלוהים..  למה ? 

 

* הרהורים לעת ערב

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י