פתאומית לעד

אני הולכת ברגליים יחפות
על השבילים שלפני
האבנים שורפות
סימן שיש עוד שמש מעליי

מתחלפות עונות
אני צריכה להתקלף מכעסים וכישלונות
קשה לבנות כבר משהו על הלב

מה אתה חושב...
תמיד חושב יותר מדי
איפה תסתובב
הרי תאהב גם אחריי

וכאן אולי זה המקום
כשאנשים מחכים ליום
אין סוף ללילה
הלילה אין לו סוף
עוד לא ויתרנו מה פתאום
כשאנשים מפסיקים לחלום
אין סוף ללילה
אין סוף

אני אוספת בידיים חשופות
שברי תמונות שהתחברו אליי
לא מנצחים במלחמות
ומי שמוותר מראש לא חי

טוב לנו עכשיו
בלי לחפש רחוק מדי
והזמן יזרום
איתך או בלעדיי

* קרן פלס