פתאומית לעד

על ערפל גופך גופי מתגעגע
טוב לי ומוזר לי בלעדייך להיות
השעון גמגם דבר מה אני יודע
הוא רצה לומר אחת אחר חצות

קדקודי עטור בתלתלי הליל
ובהם לבנת ידיך נארגה
צמד אישוני כשתי קרני האיל
נאחז בסבך מרגוע וערגה
פה אדמה מקודם מחרשת ערבים
ועתה כאן יער אפילה נישא
תינוקות סומים פורשים עכשיו כפיים
אל פרות נופו מתוך העריסה

תניני גם אני להתקטן בגובה
תניני גם אני ריסיים להגיף
ולצאת לדרך ולשאת את שובל
זיכרונך השט מלילה אל אביב

מה איכפת אם גם סכין שלום שוכח
כבר בגב תקענו פעם זה לזה
על אשר עיני זנתה ותתפקח
וצעיפך הדק נדרס ויתבזה

הן את פה כעת ולנו טוב ביחד
אם לא תאמיני בואי וראית
אין שניה עימי
רק את רק את ואך את
השעון מורה אחת ואין שנית