סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 3 שנים. 9 ביולי 2021 בשעה 23:39

 

 

"תקשיבי ותקראי את. המילים על המסך... 🔥" 

האם בטעות נכנסה הנקודה אחרי ה*את* כשנמלטה מהמילים על המסך ? או שניקדת אותה במכוון דווקא שם ? מתכוון ל *את* בקמץ.. בפניה ישירה אלי, כי אתה הרי מכיר את המילים בעל פה. 

כך או אחרת, זו היתה הודעת הוואטצאפ הראשונה בינינו, לפני חמש שנים וכבר אז הבנתי שמשהו בך מפעיל אותי אחרת, שאתה גורם לי לשים לב לכל פסיק ונקודה.

השעה היתה 1 אחר חצות, ובדרכי הביתה לצפון עוד חשבתי עליך, על המוזרות הבלתי נתפסת שבה נכנסת לחיי בהבלחה שכזו, ממבט חטוף במועדון ועד חיבור מוזר דרך הפייסבוק... חילופי מילים, מחשבות, רטטים, ואני שהלב שלי היה סגור עד אז בתוך כספת, נרעד לנוכח הכריזמה הבלתי מתפשרת שנדפה ממך עד שלא יכולתי להשאר עוד אדישה.. ואיך קפץ לי הלב כשנשמעה ההתראה על הנייד שלי באמצע הנסיעה וכמה קשה היתה ההתאפקות עד לרמזור כדי שאוכל לקרוא.

 

מה ידעתי אז על העומקים שאליהם עוד אצלול 

מה ידעתי אז על המקומות בהם אשאיר את עקבותיי

מה חשבתי שאני יודעת על עצמי ועל ערגה, 

ואיך הפך השיר הזה לתמרור וחץ, ממש כמו שהבטחת.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י