שוב מסיבה,
הפעם בסגנון אישי חופשי, מאלו הסגורות והיוקרתיות משהו,
יומולדת של חבר טוב שהחליט לארגן לעצמו מסיבת סוטים באחוזה הפרטית שלו, המון מקום לחגיגות וביניהם גם בריכת שחיה גדולה ומחוממת בחצר להנאת המשתתפים. האנשים יפים, כולם חברים מפה ומשם וגם הרבה מאד שלא מכירה בכלל, שזה תמיד הרבה יותר נפלא.
מחליטה לתת לעצמי לעוף, מסיבות מהסוג הזה הן באמת מצרך נדיר וחבל שלא לנצל את ההזדמנות להפתח קצת, להניח לשולטת שהתעוררה בי לאחרונה, להרפות ולשחרר. עשר דקות אחרי כבר מתפשטת מהבגדים הצמודים מדי שאתם הגעתי ישירות מהעבודה ונשארת בבגד ים קטן.
למרות העירום הכללי שמסביב, לא מרגישה בנוח להסתובב ככה ועוטפת את עצמי בחלוק הסאטן המלטף,
מסתובבת פה ועוצרת שם, מחליטה להנות מכל מה ומי שעובר בדרכי, החל מבחורות חשופות חזה מהמים שאפשר לשלוח יד כדי לצבוט או ללטף, מהבחורים שמתייצבים מיד למשימה כדי שחלילה לא תהיה לי כוס שתיה ביד או סיגריה מגולגלת וטובה, נהנית מהשיחות המשעשעות, מצפיה בסשנים יפהפים של קשירה איכותית ומצפיה מרחוק באינטלקטואל הסקסי שלי, שמסתובב לו כמו אל יווני בין כולם ומושך אליו אש ותמרות עשן.
נהנית לראות נשים יפות מתרגשות ממנו ומרגשות אותו, נצבטות על ידו, מבקשות תשומת לב בכל דרך אפשרית, הכל נעים כל כך, גם המים בבריכה, אבל משהו חסר לי...
לא יכולה להסביר את זה, אבל כל כך מגוחכים בעיני אלו שחושבים שיצליחו להסוויץ' ולאלף אותי, ועוד יותר מצחיקים אותי אלו שמגדירים עצמם כשולטים ובמבט אחד בעיניים שלי הופכים לנשלטים שמוכנים לקבל ממני כל הוראה, ואני... מרגישה קצת כמו בהצגה משעשעת.
השחקנים מעניינים, הלוקיישן יפהפה, האלכוהול משובח והסשנים מוצלחים,
אבל שום דבר מכל מה שקורה סביבי לא עושה לי את זה ב א מ ת,
שום דבר לא מצליח לחדור אותי, לא מצליחה ולא מוכנה להתפשר על סתם ובעיקר לא מצליחה להפסיק להרגיש שמשהו חסר, מישהו חסר.
וזה אפילו מטריד אותי קצת, לא מבינה איך הוא הצליח להביא את עצמו למקום כזה בראש שלי עד שנדמה לי שרק הוא יודע, שרק הוא יכול, וכל כך מתחשק לי שיבוא ויציל אותי.. שיופיע מולי בהפתעה מוחלטת כשאצא מהמים, שיצא פתאום מבין השיחים כשאלך לתפוס רגע של שקט והשראה באיזו פינה שקטה ונסתרת בגינה, שימצא אותי, יחייך בהתנשאות של מי שחייב מתוקף תפקידו להשאר אדיש למרות שקשה לו להסתיר שכל כך התגעגע.
שילטף אותי, יעטוף אותי, שיחטוף אותי ויזרע בתוכי את המילים הנכונות, שיעביר בי את אותו חשמל בגוף כמו אז... שיחליט שהגיע הזמן שלי לאילוף, שיוביל אותי בעיניים קשורות ולא יהיה לי אכפת מאף אחד, שיסמן לאינטלקטואל להצטרף וללכת אחריו.
שיכניס אותי לחדר במרתף, שיתפוס בי חזק שלא אתרגש יותר מדי ואתעלף. שיתן הוראה מפורשת לאיטלקטואל, באלגנטיות אסרטיבית, אקטיבית וישירה. שיבקש ממנו לשבת בקצה החדר, בפינה. שארגיש את השליטה שלו בשנינו, בכל תנועה..
בינתיים, המסיבה כבר נגמרה, אבל אני עדיין מחכה..
