פתאומית לעד

בדרך ל... בדרך מ...

רוחות מדבר הביאו חום אל דרך,
ורוח של ערבית על הגבעות נשבה..

היד שלך שמפלסת דרכה בין רגלי, מרטיבה אותי ומטפסת מעלה.. לופתת את צווארי, הלשון החלקלקה שלך שמטיילת על מחשוף כף רגלי,

הרגעים האלו של שנינו בלב הערבה בתוך שממת עולמים, מיתרי הקול שלנו המנפיקים קולות מסוג נדיר, שרק אדמת המדבר והרריו יודעים לספוג היטב, לספוג ללב.

"וּבְרַעַד קָטוּעַ שֶׁל חֵטְא וּמַחְתֶּרֶת,
בִּקְרָב מְסֻתָּר שֶׁל שְׁתִיקוֹת וְקוֹלוֹת,
בְּחוֹם נְשִׁימָה עֲצוּרָה וְנִמְהֶרֶת,
נַשְׁפוּ אֶל פָנֶיהָ שָׁרָב וְחוֹלוֹת.

וְהִיא, בַּחֲלוֹם, שִׂמְלוֹתֶיהָ קוֹרַעַת
וְהִיא עֵירוּמָה מוּל מֶרְחָב, מוּל מִדְבָּר,
שָׁלֵו כְּמוֹ רַעַם, כּוֹבֵשׁ כְּמוֹ רַעַד,
מַרְגִּיעַ כְּמָוֶת עָצוּב וּמְפֹאָר.."

(מתוך ליל שרב / אלתרמן)