אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 7 שנים. יום שני, 2 ביולי 2018 בשעה 20:50

לו יכולנו להסיר מעלינו שברי זכרונות אבודים, כמו שמסירים לק מציפורניים, כמו שמנגבים אבק ממדפים גבוהים, כמו ששוטפים את הרצפה עם המון סבון ומים ולא נותנים לאיש לעבור עד שהיא תתייבש לחלוטין, שרק לא ישארו עקבות וסימנים. 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י