|
|
|
עונש לא יכול להיות סתם, באוויר
הוא צריך סיבה, עדיף אחת טובה
הוא צריך הבנה שלה, שמגיע לה
ומעל הכל הוא צריך רגש, הרבה רגש, משני הצדדים
עונש יכול להיות כואב פיזית
עונש יכול להיות כואב נפשית
הוא יכול להיות גם וגם, ובעוצמות שונות
כשיש לו סיבה
וכשמעורב בו רגש
יש לו גם משמעות, עמוקה
בניה של עתיד
התייחסות לעבר
אבל בלי רגש זה לא זה
זו סתם התעללות קרה
אולי כי אמרתי
אולי כי זה פשוט יוצא ממך
תני לגוף שלך לזוז, להשתחרר
בידיעה שרק אני רואה, שרק אני נוכח
תשכחי את המילים הגבוהות, את הבושה, את הפקפוק
ותני לגוף שלך להראות לי בדיוק מי את
ואחרי שזה ייצא החוצה
כשתקרסי לרגלי מתנשמת
מתנשפת
שימי ראש על ברכי
ותדעי שאת בדיוק במקום שבו את רוצה להיות
שייכת
כשאתה יודע מי אתה ומה אתה שווה
יש לך את היכולת לקחת אישה יפה, חזקה, גאה ובטוחה בעצמה
להפתיע אותה
ולרקוד איתה את הריקוד אותו תמיד רצתה לרקוד ואף פעם לא העיזה
תקדישו 5 דקות ותראו עם סאונד טוב
לא רק שהסרט נפלא, זה גם הביצוע הטוב ביותר של por una cabeza שאני מכיר
נסי להפוך את המילים שלך למציאות, את המציאות שלך למילים
אל תנסי להבדיל ביניהם, שלבי אותם יחד, למכלול
תני לדמיון שלך להשתחרר דרכן, לפרוץ קדימה, להתפתח
אל תכתבי סתם, שטויות חסרות משמעות
תשחררי את הלב שלך דרך המילים, את הנפש, את מה שמסתתר עמוק בתוכך
אל תתביישי, אל תסתירי, אל תעצרי את עצמך
שחררי, תני לעולם לראות
ותפסקי,
לא רק את הרגלים
זה לא השוט או החגורה
זה לא הקולר שעל הצוואר
גם לא הירידה על הברכיים או התחתונים שנזנחו מזמן
זו התחושה שאנחנו יוצרים יחד
ההובלה למקום אליו תמיד רצית להגיע, עבורך
הנגיעה בנפש ולא דווקא בגוף
היא נוגעת בעצמה
כמו שהיא רגילה
בנקודות האלה שהאצבעות שלה יודעות למצוא רק עם עצמן
בבית
במיטה
בעבודה
בשירותים המטונפים אי שם
בכל יום, פעם פעמיים ושלוש
נוגעת בעצמה
עד כמעט
עד אותו קו של עונג שאסור לה לעבור
מסתובבת ברחובות
רטובה
כמהה
נוטפת
בכל יום היא רק רוצה יותר
צריכה יותר
ולא מסופקת יותר
אסור לה לגמור לבד
רק לגעת, שוב ושוב
כל יום
לתחזק את הרטיבות
החרמנות
התסכול
לדעת את מקומה
להרגיש את המשמעות של המרחק ממני
ולגמור, בעוויתות
בגניחות
ללא שליטה או מחשבה
שוב ושוב ושוב
כשאני בתוכה
מי את היום?
השאלה מציפה את חלל האוויר
סודקת את השקט בחדר
מבט מופתע עונה בתמורה
זוג עיניים חודרות
מאחוריהן אלף תשובות, תהיות, מחשבות
על השאלה הזו ממש
היא הייתה רוצה לענות
לו רק הייתה יכולה מבעד לבד התחתונים הטבול בשאריות זרע הממלא את פיה עד תום
מבעד לנייר הדבק העבה הסוגר את שפתיה מעליו
היא מעולם לא הייתה במצב כזה בעבר
אישה בוגרת, יפה, משכילה
רק אתמול עמדה והרצתה מול עשרות אנשים שבאו לשמוע רק אותה
נשאו אליה את עיניהם
והיום היא על ברכיה
עירומה
ידיה קשורות היטב מאחורי גבה
רק מלמול יוצא דרך פיה החסום
מה את היום?
עולה השאלה, כשהצלפה עדינה נוחתת על שדיה הקשורים, האדומים
היא קופצת
כי למרות שהמכה עצמה לא חזקה היא מקפיצה ומטלטלת את האטבים הלוחצים על פטמותיה
גורמת לפעמונים שעליהן לצלצל בחוזקה
ובמפתיע, לרטיבות להתחזק בין רגליה
השינוי בשאלה מציף את מוחה
מבהיר את השינוי שחל בה, מאתמול להיום
היא הייתה מחייכת, לא רק יכלה
ברור לה שהתשובה לשאלה לא דורשת מילים
היא מתכופפת קדימה
מבינה באיחור שידיה אינן שם לתמיכה כשעוצמת הנפילה מועכת את שדיה הדואבים אל הרצפה הקרה
מצמידה את פניה למרצפות
מניפה את ישבנה באוויר, גבוה ככל שהיא רק יכולה
מנענעת בו
מקווה שתשובתה מספקת
האצבעות המשומנות החודרות לשני חוריה בעוצמה מטלטלות אותה
בוטשות בתוכה ללא הפסקה ללא רחמים
עד שהיא מתכווצת עליהן ללא שליטה
והיא מבינה כמה נכונה הייתה תשובתה
חור
היום היא חור
פשוט לבוא
בלי להודיע
בלי לאפשר לה להתכונן או לתכנן
להפתיע בדלת
לראות את ההפתעה בעיניים שלה
ולגלות שבלי לחשוב היא מפילה מעצמה את הבגדים
כי ככה צריך
זה קשר מיוחד, אחר בינינו
קשר שנבנה לאט והתפתח, מפחד וכאב להתמכרות וצורך הדדיים כל כך
קשר שבו כל אחד מאיתנו מרגיש את חסרונו של האחר, בטח לאורך זמן
והרי עבור שנינו זה קשר של בלעדיות, הוא רק שלי, בלעדי.
אף אחד אחר לא השתמש בו מעולם חוץ ממני.
וגם מצידי יש תחושה של בלעדיות עבורו, הבטחה לא להשתמש במתחרה הרגיל כל כך שלו בטח לא על חשבונו.
הזמן שעובר בין פעם לפעם, בין מפגש אחד שלנו לבא רק מגביר את הצורך ההדדי הזה, את הגעגוע
אבל גם נותן לו לחזור לאט למצב הבתולי שלו, המכווץ. לאפשר לי לקחת אותו שוב, כמעט כמו בפעם הראשונה
אז בפעם הבאה שנשכב יחד
בחיבוק המיוחד כל כך הזה בו את עוטפת אותי חזק אליך
עם הידיים והרגליים כרוכות סביבי
כשאני נעוץ עמוק וחזק בישבן הנהדר שלך
באותו חור שהוא אך ורק שלי
כשאני נשען קרוב קרוב אליך ולוחש לך באוזן כמה שהתגעגעתי
תדעי שאני מדבר ישירות אליו
כי את הכוס המתוק, המיותם, שלך כל אחד יכול לזיין ואולי אחרים היו בו לפני
אבל התחת שלך
הוא רק שלי
אני אוהב לבשל, לשזור יחד ריחות, טעמים, מרקמים
להשקיע בכל שלב מבחירת המוצרים ועד לתוצר הסופי
ויותר מכל אני אוהב את התגובה, כשהנחתי את המנה מול מי שיהנה ממנה
את ההנאה שלהם ממה שהכנתי, את הרגע שהם מבקשים עוד
ואולי, הייתי יכול לכתוב בדיוק אותו דבר על בדסם ויצירה של סשן
אבל, כל יצירה מספקת בדרך אחרת
