מי את היום?
השאלה מציפה את חלל האוויר
סודקת את השקט בחדר
מבט מופתע עונה בתמורה
זוג עיניים חודרות
מאחוריהן אלף תשובות, תהיות, מחשבות
על השאלה הזו ממש
היא הייתה רוצה לענות
לו רק הייתה יכולה מבעד לבד התחתונים הטבול בשאריות זרע הממלא את פיה עד תום
מבעד לנייר הדבק העבה הסוגר את שפתיה מעליו
היא מעולם לא הייתה במצב כזה בעבר
אישה בוגרת, יפה, משכילה
רק אתמול עמדה והרצתה מול עשרות אנשים שבאו לשמוע רק אותה
נשאו אליה את עיניהם
והיום היא על ברכיה
עירומה
ידיה קשורות היטב מאחורי גבה
רק מלמול יוצא דרך פיה החסום
מה את היום?
עולה השאלה, כשהצלפה עדינה נוחתת על שדיה הקשורים, האדומים
היא קופצת
כי למרות שהמכה עצמה לא חזקה היא מקפיצה ומטלטלת את האטבים הלוחצים על פטמותיה
גורמת לפעמונים שעליהן לצלצל בחוזקה
ובמפתיע, לרטיבות להתחזק בין רגליה
השינוי בשאלה מציף את מוחה
מבהיר את השינוי שחל בה, מאתמול להיום
היא הייתה מחייכת, לא רק יכלה
ברור לה שהתשובה לשאלה לא דורשת מילים
היא מתכופפת קדימה
מבינה באיחור שידיה אינן שם לתמיכה כשעוצמת הנפילה מועכת את שדיה הדואבים אל הרצפה הקרה
מצמידה את פניה למרצפות
מניפה את ישבנה באוויר, גבוה ככל שהיא רק יכולה
מנענעת בו
מקווה שתשובתה מספקת
האצבעות המשומנות החודרות לשני חוריה בעוצמה מטלטלות אותה
בוטשות בתוכה ללא הפסקה ללא רחמים
עד שהיא מתכווצת עליהן ללא שליטה
והיא מבינה כמה נכונה הייתה תשובתה
חור
היום היא חור