למרות שהידיים גמורות
אחרי כזה אימון יש הרבה יותר מרץ
יכולת עבודה
ושרירי האגן בהחלט צריכים גם הם תרגול
👇👇👇👇👇👇👇
למרות שהידיים גמורות
אחרי כזה אימון יש הרבה יותר מרץ
יכולת עבודה
ושרירי האגן בהחלט צריכים גם הם תרגול
👇👇👇👇👇👇👇
נכנס לאימון כבד
קשה
עם מאמן שרק מנסה להביא לקצה
ברור לי שעוד שעה מעכשיו יהיה לי קשה להרים את המפתחות של הרכב
אבל זה שווה כל שניה
הולך להרים 150% מעצמי, מעניין אם ילך טוב
וכשאסיים, עייף אבל מרוצה
אני ארצה פה שיחכה לי על הברכיים בסמטה ליד
חור, לא יותר
להיכנס אליו בכוח
לפרוק את שאריות המרץ מהאימון בתנועות האגן
להרגיש אותה משתנקת מתחתי
מתקשה לעמוד בקצב, בעומק, בעוצמה
מאבדת את עצמה בתחושה של קלסטרופוביה, של מחנק
נוטפת ריר סמיך, כזה שיוצא רק כשחודרים עמוק עמוק לגרון
שמה את עצמה שם, לחלוטין מתמסרת לעונג שלי, מתענגת בעצמה מהנתינה, מהתחושה, מההבנה שהערב היא חור מרייר, עבורי
עד שבתנועה מהירה אפרוק את עצמי עמוק עמוק בגרון שלה
אתעכב לרגע כדי לנגב את הריר הסמיך ושאריות הזרע בשיער היפה שלה
ואשאיר אותה שם, על הברכיים, מנסה לנשום מחדש, למצוא את עצמה
ועד שתתאושש, אני כבר אתענג על מקלחת חמה
וארדם כמו בול עץ
עייף ומסופק
אם כבר תמונת רגליים
אז שתהיה בים
עם גלים בלי מדוזות ברקע
אבל, גם הספה במשרד שימושית
למרות שאם כבר אני צריך לקשור עליה מישהי כדי שהתמונה תהיה שווה את ההשקעה
עד אז
לפחות יש לי איפה לנוח כדי להעביר את השוק של יום ראשון
מהרגע שאת נכנסת בדלת
ועד שאת יוצאת
מילים לא ייצאו לך מהפה, חוץ ממילת הביטחון שלך אם באמת יהיה בה צורך
את לא יכולה להגיד כן או לא, לא יכולה לבקש, להתחנן או להכווין
את יכולה לגנוח, לרטון, לצעוק, לבכות, להשמיע כל צליל שתרצי, אבל לא לדבר
להיות שם עבורי
צעצוע למשחק, לכאב, לעונג
להנאה שלי
לבטא בצלילים את מה שאני גורם לך להרגיש
אני אדם של טקסים, של שגרה
ביחסי השליטה שלי יש לי תבנית שאני אוהב להתאים אליה את הנשלטות שלי, לעצב אותן כרצוני
הנשלטות של יודעות איך אני רוצה שיתנהגו, מה לעשות ומתי, איך "נכון" להן להתנהג איתי
ובחיי היום יום שלי יש לי את הטקסים שלי, את השגרה שלי
אני מגיע לבאר שבע אחת לכמה שבועות לאזור קריית הממשלה
החניה שם מתסכלת
ובאחד הסיבובים שלי לחיפוש חניה לפני כמה שנים גיליתי שלט שתפס לי את העין "חומוס סעיד ממרתפי עכו העתיקה" בבניין מתפרק מתחת ללשכה הפרלמטארית של אחד הח"כים הערבים
לא יודע מה ראיתי קודם, את הלשכה, את החומוס, שניהם סקרנו.
החומוס הרבה יותר
אני חובב חומוסיות, בעיקר קטנות ומיוחדות, לרוב יכול להצביע על הכיוון הנכון לחומוסיה טובה בכל אזור בארץ
ואת זו לא הכרתי
בטח כשזו חומוסיה עם תחושה של הים של עכו במדבר של באר שבע
אז מצאתי (במזל אדיר) חניה ליד ונכנסתי לבדוק, הדיון יחכה
גיליתי חור בקיר, עם כמה שולחנות שמגיש חומוס מעולה במחיר של 10 שקלים למנה ו-5 שקלים לפחית שתיה.
היה ברור לי שחזרתי 20 שנה אחורה בזמן מבחינת המחיר ושאלא אם מדובר בפרונט של הלבנת כספים אין סיכוי שהם רווחיים
אבל התור בכניסה סיפר משהו אחר, המקום מלא, תמיד וזה רק מלמד על האיכות (טוב נו, אולי גם על המחיר)
ובאמת טעים שם
אז זו הפכה להיות עצירה קבועה, לפני דיון, אחרי דיון, בהפסקות ביניהם. לבד, עם העובדים שלי, עם הלקוחות.
בקורונה המשכתי לדגום אותם, גם כשהמצב דחק אותם לטייק אווי בלבד הם המשיכו לעבוד והתור בחוץ לא השתנה הרבה
הייתי שם שוב אתמול והפעם, להפתעתי, קיבלתי עט שאולי אומר הכל על הדרך שבה המדינה הזו נראית
אולי על הדרך שהיא צריכה להראות
בטח מחומוס ערבי, עכואי, במרכז באר שבע
ועם התחושה הזו, כנראה שאחזור אליהם עוד הרבה
אולי אקבע שם את המאנץ הספונטאני הבא בפעם הבאה שאגיע לעיר
יש משהו חשוב, בסיסי בטקס של בוקר
ברגע הזה שבו אני מגיע למשרד ראשון
מדליק את האור
את המזגן
מכין לי בנחת כוס קפה של בוקר
וחושב לשתות, בשקט, לפני שנרכש של היום מתחיל
לפני שהמשרד מתמלא
ברגע שבו אני עוצם עיניים ונשען לאחור בכיסא
כשכוס הקפה כבר ריקה
ממלא את הפה שלה במטחים חמים של זרע
אחרי שהיא הייתה לרגלי כל הזמן הזה, עסוקה בי
מנגב את הזין שלי בשערה הארוך, מותיר בו שאריות של רוק וזרע שיוותרו בו במהלך היום
רוכס בסיפוק את מכנסי החליפה
מחבק אותה לשלום
ופותח את היום
מחייך
רגע לפני שאני עוזב את אווירת החופש של אילת
פשוט כיף לשכב ולהסתכל על הים, על ההרים האדומים שמסביב
חסרה רק מישהי שם, להניח עליה את רגלי כדי שהתמונה תהיה מושלמת
לפעול בלי לחשוב
בלי לתכנן
לקחת מה שאני רוצה
איך שאני רוצה
בכוח
בפראות
ולדעת שזה בדיוק מה שהיא רוצה
כשהיא מחזרת אחרי, רודפת, מתעקשת
לא פחות ממני
ואפילו יותר
אז אני יודע שאנחנו במקום הנכון
שהיא לא רק רוצה קשר, אלא גם רוצה לתת
מעצמה
את מה שהוא מעבר למקובל
כי העובדה שהיא נשלטת
דווקא היא
צריכה להעביר את תפקיד החיזור אליה
אנחנו לא בעולם הרגיל של חלוקה לזכר ונקבה
כי מרגע שהכנסנו את השליטה למשוואה
התפקיד של הנשלטת מתחיל שם
איך נוכל לדבר על התמסרות, נתינה, ביטול עצמי
אם למרות הכל החיזור האקטיבי נשאר רק בצד שלי