לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא סתם

מקום לפרוק בו את כל מה שמסתובב לי בראש
לפני 3 חודשים. 19 באוגוסט 2024 בשעה 11:30

יש את אלו שנמצאים כאן כדי לשבור

אחרים כאן כדי להכאיב או להוריד

בעיני, בדסם אמיתי, טהור, צריך דווקא להעצים

הוא צריך לאפשר לה לרדת נמוך, לכאוב, לצעוק

במרחב הנכון, הבטוח

לתת את עצמה, מכל הלב. בדרכים שבכל סיטואציה אחרת היו גורמות לה לצחוק בבוז או לברוח

בניגוד לחינוך, לתפיסת הזהות, לאזור הנוחות שלה

לצאת מכל אלה רק כדי להיכנס למקום הזה, שבעינינו נכון כל כך

ובזכות זה, מול כל יתר העולם, להיות האישה הכי חזקה שהיא רק יכולה להיות

 

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 12:54

כהרגלי בזמנים שבהם החום גובר עלי ומשבש את דעתי נכנסתי להצצת התרשמות בלוח האהוב עלי בכלוב. המודעה הראשונה הייתה כל כך מוצלחת, כל כך מדוייקת לי שבהיתי בה ארוכות. 

הניסוח נהדר, התיאור מדוייק, והציפיה שהיא יוצרת, ואו.

בא לי גם!!!

בטח בימים טרופים אלה של סוף אוגוסט, ילדים בבית והבלגן שחוגג.

 

אז כמנהג המקום, העתקתי והדבקתי, כשהשינוי היחיד היה סמנטי בלבד - המין של הנדרשת הומר מזכר לנקבה, אם כבר אז כבר, שיהיה מותאם אלי כמו שצריך.

מוזמנות להפגיז לי את התיבה בהמוניכן. מתאימות בלבד יענו לפי התור.

 

 

 

ישנה דירה במרכז שהלכלוך בה מתחיל להיראות כמו יצורים דמיוניים... אם את אוהבת לנקות כמו שסופרמן אוהב להציל את העולם, אני צריך אותך. הדירה במצב שלא מבייש סרט אימה קל, אבל אל תדאגי – אף אחד לא יבקש ממך להציל את האנושות, רק לנקות קצת אבק.

אני לא שולטת ולא מחפש שום אינטראקציה, רק רוצה לראות את הרצפה שוב ולנשום אוויר נקי.

אם את מוכנה למשימה, שלחי הודעה ונראה איך הופכים את הבית ממערת האימה למקום שאפשר לקרוא לו שוב "דירה"

לפני 3 חודשים. 15 באוגוסט 2024 בשעה 14:02

יש רוטינה קבועה בעונה הזו כשאני מוסיף עוד שנה לספירה שלי

הקיץ נגמר, מתחיל להתקרר

עוד רגע יש עננים באופק

הבית מרגיש כמו סיר לחץ אחרי שרוב ה"חופש הגדול" מאחורינו

סיר לחץ שמועצם על ידי האיומים החוזרים בשביתות ושאר קטסטרופות סביב תחילת ספטמבר, גם בלי קשר לטילים מאיראן ומלחמה

והשזיפים הסגולים הארוכים הארורים שוב על המדף בסופר

לא השזיפים הסגולים העגולים, הם דווקא בסדר והם היו גם קודם, דווקא הארוכים המעצבנים באים רק עכשיו

אם כבר יש פרי שהעונה שלו היא דווקא סביב יום ההולדת שלי היה נחמד אם זה היה משהו מוצלח יותר

היה יכול להיות נחמד לדעת שלכבוד התאריך הזה שלי יש משהו מוצלח שמגיע רק עכשיו

יש כל כך הרבה פירות מוצלחים עם עונה קצרה.

תותים

ליצ'י

מנגו (כן יודע שיש עכשיו אבל היה גם קודם ויהיה גם אחר כך)

אפילו משמש שתמיד מבזיק לרגע

חסרים פרות טובים עם עונה קצרה?

אבל לא, אני קיבלתי שזיפים ארוכים.

 

זהו, פרקתי מרמור של כמעט יומולדת

עד השנה הבאה

לפני 3 חודשים. 14 באוגוסט 2024 בשעה 15:41

יש משהו ביכולת להגיד לה פשוט - בואי

ולדעת שהיא רואה את ההודעה, מחייכת מאוזן לאוזן, זורקת הכל ובאה

 

כי היא יודעת שאני רוצה אותה, עכשיו, גם אם היא לא יודעת למה

כי היא רוצה לתת את כל כולה, להרגיש שייכת

על הדרך היא אולי תזרוק מעצמה את מה שלבשה ותחליף למשהו הולם יותר במהירות

ואולי, פשוט תבוא, בלי לחשוב, כי היא יודעת שאני מחכה

 

זו לא הודעה שאני אשלח סתם

לרוב גם לא בזמן שבו אולי יש לה משהו שיפריע בדרך כמו עבודה למשל

אבל עצם ההודעה והציות המהיר, המחייך

הם אולי הפור פליי הכי טוב שיכול להיות לפני סשן

 

לפני 3 חודשים. 13 באוגוסט 2024 בשעה 12:54

טיול במדבר ביום קיץ

השמש בשמים לוהטת

משטחת את האופק לגוונים של אפור ולבן

בערוצי הנחלים, בנקודות מוסתרות, מוצלות

יש צמחיה

פזורה, משתנה

צמחים עקשניים, קשוחים

מתמודדים עם השמש, עם היובש, עם בעלי החיים שרואים בהם מקור מזון יחיד בשממה

ובעונה הנכונה, המטייל המותש נתקל בשיח צלף ענק

תלוי מסלע, ממצוק

ובין הקוצים האכזריים שלו

מסתתרים הפרות

גדולים ועסיסיים

וכשהם בשלים הם מתבקעים, מפזרים את המתיקות שבפנים לאוויר היבש יחד עם הזרעים

 

והמטייל הבודד

הרחוק מאישה ומחום

מביט בפרי במבט מיוחם, ברור

ורואה מולו את מה שהוא מייחל לו באמת

 

את האישה המינית, היצרית

את האיבר המגורה והנפוח שלה

ובהעדר תחליף, כל מה שנותר למטייל

זה להזהר מהקוצים

לקטוף

ולטמון בו את הפה, את הלשון

כמו שהיה רוצה לטמון בה

 

ולא סתם השם שלו - אביונה

משקף את מה שאנחנו רואים בו באמת...

 

לפני 3 חודשים. 12 באוגוסט 2024 בשעה 7:50

את נוטפת...

אמרתי לה כשהאצבעות שלי החליקו לתוכה תוך כדי נסיעה

כמה כיף שהיא באה לבושה בשמלה יפה כל כך :)

והיא במושב לידי מחליפה צבעים, מסתכלת החוצה מהחלון, מצליחה לפלוט חזרה מין "אה הא" כזה בתור אישור כשהאצבעות שלי זזות בתוכה

 

זה לא בסדר, אני נוזף בה בחיוך, בזמן שהאצבע שלי זזה במעגלים על הדגדגן שלה

 

מה נעשה לגבי זה?

שואל אותה, ויודע שהיא מפנה אלי עיניים גדולות בזמן שאני מסתכל יפה על הכביש

 

אני מרחיק את היד שלי ממנה, מנגב את הנוזלים שלה על השמלה היפה

ומושיט אליה יד פתוחה, מחכה

לוקח לה רגע להבין, להפנים

ובזריזות היא מורידה את התחתונים המיותרים שהיא לובשת, מניחה אותם אצלי ביד

 

מזל שהבאת אותם!

זה כל מה שאני אומר

בזמן שלאט ובלי לוותר אני דוחף את הבד לתוכה

ממלא אותה בהם עד שהם נבלעים בפנים

נותן לבד לספוג את הרטיבות שלה, לייבש אותה במהלך הנסיעה שנשארה

להתחכך בה מבפנים

בזמן שהאצבעות שלי חוזרות לשחק בדגדגן הנפוח שלה

 

וכשנגיע, נלך להסתובב במרכז הממוזג

נשב בבית קפה הומה

ואולי שם, אני אשלח יד מתחת לשולחן

מתחת לשמלה

ואוציא את התחתונים הספוגים החוצה

לאט

לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 17:08

הנשימות שלה התחילו להפוך למהירות

הגב שלה החל להתקמר, הרגליים ניסו להיסגר

כשהגניחות שלה החלו להשתחרר, מבשרות על העומד לבוא

אמרתי בשקט לחתלתולה - "די"

 

כל התפקיד של החתולה היום הוא אחד - ללקק, כשמותר

 

מולה, עקודה על המיטה היא שוכבת

עיניים מכוסות, הרגליים והידיים קשורות היטב לפינות המיטה

זו כבר הפעם השלישית שהיא מתקרבת לקצה

והיא יודעת מה מחכה לה

 

כשהחתלתולה מפסיקה ללקק היא זוחלת לאחור, נותנת מנוחה לשרירי הלסת והלשון שלה

מפנה לי מקום

ואז הקולות של התיפוף מתחילים 

מדי פעם הידיים מצליפות בספנק רועש על שד מלא

מדי פעם הספנקר יוצא

והקיין גם הוא שם, מפתיע, נושך

תחושות העונג שלה מתחלפות בכאב

סימנים אדומים מעטרים את שדיה וירכיה

סימנים של יד

פסים פסים של קיין

אנחות העונג שמילאו את החדר עד עכשיו מתחלפות בצעקות

אני לא צריך הרבה זמן, כל מה שצריך זה להפוך את התחושה, לעצור את העליה שלה למעלה

 

כשהיא שוקעת לתוך המקצב, מתרגלת לכאב

אני רומז לחתלתולה לחזור לעבודה שלה

ואנחנו מתחלפים שוב בתפקידים

פעם עונג, פעם כאב

ומולנו על המיטה, היא הופכת לאט לרגש טהור

לא יודעת, לא מצפה, רק מרגישה

היא נוטפת, הדגדגן אדום ונפוח

הנשימות שלה מהירות, מייחלות, מבקשות

 

הערב עוד ארוך

ואולי

בסוף

אחרי שנתחלף שוב ושוב

נשאיר אותה תמיד על הקצה

אולי, רק אולי

כשהיא תהיה קרובה לקצה

החתלתולה תיסוג במהירות לאחור, תצפה בנו מהפינה שלה

ובאבחה חדה אני אחדור אליה, שוב ושוב

וכשאני עמוק בתוכה, אני אאפשר גם לה לגמור

 

לפני 3 חודשים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 13:10

שקט עכשיו

קונטרסט בולט לאנחות, הצעקות, הגניחות והבכי ששלטו כאן עד עכשיו

היא מתנשמת, נרגעת

מרשה לעצמה לראשונה להישיר מבט חזרה

לחייך

סימני הדמעות ברורים על לחייה

גוונים שונים של אדום מכסים את ישבנה, ירכיה ושדיה

טביעות אצבעותי ניכרות על עורה הלבן

שואפת נשימה עמוקה, מרגיעה

מניחה עלי את ראשה

מתחככת

נושמת אותי, ולפתע מרימה מבט

 

אני רוצה שתמשיך, בבקשה

היא אומרת בזמן שהיא מישירה מבט לעיני

נעמדת בפיסוק ומשלבת את ידיה מאחורי הגב

מבליטה את שדיה הרגישים, המסומנים, כמציגה אותם לראווה

חושפת את הרטיבות הזולגת בין רגליה

יודעת כמה הפוזה הזו מושכת אותי, מגרה

אני רוצה להמשיך להסתכל לך בעיניים, היא אומרת בחיוך ממזרי

לראות כמה אתה נהנה ממני

לפני 3 חודשים. 28 ביולי 2024 בשעה 9:31

יורד לשבוע באילת, כיפי חם ובתקווה רטוב במהלך היום.

אם יש למישהו הצעות מעניינות לזמן בו אני שם, בעדיפות לכאלה שכוללות בירה קרה, רק תגידו

לפני 4 חודשים. 22 ביולי 2024 בשעה 14:44

אחת לחודש נוחתת עלינו גזרה חדשה, כשהאדון האכזר מחליט שהוא מפרסם תכנית אימון חדשה

יש קשר בין התכניות, זה נכון

יש גם כיוון הגיוני שלהן קדימה

אבל לוקח זמן להתרגל לתכנית, להבין מי הולך לאן, למה, באיזה קצב

יש גם תכניות נחמדות יותר מאחרות, בעיקר אלה שכוללות משקלים גדולים יותר עם פחות חזרות

ואז, אחת לתקופה, הוא מחליט שבא לו להתעלל

וכופה עלינו תכנית אימונים עם משקלים נמוכים והמון חזרות, הורג את השריר לאט וביסודיות, עד לרמה שבה אתה לא יכול יותר

ואני, לתומי רק מקטר כרגיל

כדי לקבל מולי תשובה מחוייכת מהמאמנת התורנית שמרימה אלי מבט מחוייך חזרה ואומרת לי אפילו בלי למצמץ

אנחנו פשוט רוצים שיכאב לך