ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא סתם

מקום לפרוק בו את כל מה שמסתובב לי בראש
לפני 3 שנים. 6 באוקטובר 2020 בשעה 13:30

אני מותיר אותה כבולה לכיסא ונשכב על המיטה

רגוע יותר, צריך לנוח אחרי העבודה הקשה

מזהיר את המוצג הקשור שלי לא לעצום עיניים אפילו לרגע, להסתכל עלי כל הזמן

שולח יד לטלפון, בודק הודעות ועונה, לאט יש לי זמן

שערה הקשור מקבע את ראשה לכיווני, לא מאפשר לה להזיז את מבטה מהמיטה

 

דקות ארוכות עוברות ונשמעת דפיקה בדלת

אני ניגש לפתוח בחיוך, מוסיף ספאנק אחרון, מצלצל על התחת האדום בדרכי לשם

חברה ותיקה נכנסת לחדר, הכנתי אותה מראש ועדיין היא נועצת מבט באובייקט שקשור במרכז החדר בזמן שהיא מורידה את בגדיה במהירות

היא נצמדת אלי בחושניות, בערגה

מלטפת ומנשקת, ומנושקת חזרה, בלהט

והאובייקט במרכז החדר מסמיקה בעלבון, יכולה רק לנחש מהקולות מה מתרחש מאחוריה

 

אני מרים אותה בידי, בנשיקה ארוכה ונושא אותה לאט אל המיטה

מטיל אותה עליה ונשכב לידה

ידי עוברות על גופה, ממששות פטמה זקורה וגוף רגיש

שתי אצבעות חודרות אליה, לאט

ואני, לא מפסיק לנשק

יורד בסדרת נשיקות לאורך גופה

מתעכב עם פי על שדיה, האחד ואז השני

וממשיך בסדרך נשקות איטית עד שהלשון שלי מתחברת לדגדגן

 

האישה שלפני עוצמת את עיניה מתרכז בהנאה שלה

כל גופה מתפתל, מתקמר כשלשון שלי, זריזה ומנוסה מענגת אותה בלי הפסקה

ומאחורי, אני לא צריך לסובב מבט כדי לראות את הלחיים האדומות, את העיניים שמביטות בי בתחושה של עלבון צורב

את הדמעות שנושרות אחת אחרי השניה, כשהיא לא מסוגלת להפנות ממני את מבטה

כואבת עכשיו הרבה יותר משכאבה קודם

כאב אחר, פנימי וסוחט

 

כשאני שומע את הגניחות מתעצמות, כשאני מרגיש את הרגליים נסגרות על ראשי

אני מרפה, מנגב את הרטיבות שעל פני על ירכיה

ועולה במהירות אל החיבוק שממתין לי, צולל לתוכה

לוקח אותה לאט, חזק

בכל התנוחות שהאובייקט שמאחורי כל כך אוהבת, כל כך רוצה

אבל על המיטה אנחנו כבר שכחנו ממנה, ממבטה הכואב, מדמעותיה

אנחנו מרוכזים זה בזו

בהנאה שלי

בהנאה שלה

באורגזמה אחרי אורגזמה

עד שאני מתפרק בתוכה, מתנשף

מוריד את ראשי לנשיקה חושנית

ונשכב לידה על המיטה, עוצם את עיני בהנאה

מרגיש את האישה היפיפיה שלצידי מחייכת בסיפוק

מלטפת את גופי, מנשקת, נוגעת

מכינה אותי לאט לאט לפעם נוספת

היום שלנו עוד ארוך...

 

ומולנו

היא תישאר קשורה

לא תוכל להסב את המבט

תשכח מהכאב שחוותה קודם

הכאב הפיזי שמתגמד מול הכאב שהיא חווה מכל תזוזה על המיטה

מכל נשיקה או תנועה אוהבת

מהמחזה שישאר צרוב במוחה, יבהיר לה כמה כואבת הידיעה שאני שם עם אחרת

כשהיא יודעת כמה זה מגיע לה, אחרי שנתנה את גופה לאחר

 

ואולי, כששנינו על המיטה נהיה מותשים ומסופקים

אחרי שעה או שתיים או שלוש של אהבה איטית

אולי אז, נתיר את החבלים

נמחה את הדמעות מעיניה

נאפשר לה לקרוס אל המיטה לידינו

לחיבוק 

Copper - הכי נורא שקראתי שלך...
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י