לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא סתם

מקום לפרוק בו את כל מה שמסתובב לי בראש
לפני 4 שנים. 6 באוקטובר 2020 בשעה 9:13

היא קשורה באותה תנוחה כבר שעה ארוכה

ברכיה על הכיסא המוצב במרכז החדר

שדיה מתנדנדים באוויר מעבר למשענת

ידיה ורגליה מקובעות לכיסא, לא מאפשרות לה לזוז

לברוח

להגן על עצמה מרצף החבטות אותן היא סופגת בעודי סובב סביבה

היא חיכתה לעונש הזה זמן רב

ידעה שהוא מגיע

ידעה כמה הוא מגיע לה

מאותו הרגע שבו חשפה בפני את חוסר נאמנותה

 

היא כבר איבדה ספירה

כל גופה אדום צועק, צורב

סימני ידיים ופסי החגורה מעטרים את שדיה החשופים, את הגב והתחת, יורדים גם לאורך ירכיה

העוצמה שלהם הייתה גדולה מהרגיל

שלולית של דמעות מעורבות בנזלת מתהווה תחתיה

משתווה רק לרטיבות הנוטפת מאברה הנפוח המגורה למרות הכאב, בגלל הכאב

 

כשהכאב גדול מנשוא, כשברור שכל חבטה נוספת תבקע את העור האדום

היא מרגישה את שערה נמשך לאחור, נקשר אל רתמת החבלים שעל גופה

מקבע את ראשה קדימה ללא יכולת תזוזה, עיניה צופות קדימה, אל המיטה הרחבה

לאחר רגע של שקט אני שב כשתחתוניה בידי, תוחב אותם עמוק לפיה ממלא אותו וסוגר מלמעלה עם מסקינטייפ עבה המהדק את פיה

רק האף מאפשר נשימה במצב הזה והיא עוד דומעת כשהיא מבינה שהעונש שלה עוד לא נגמר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י