אני יושב וכותב
עובד בבניין משרדים ריק
רוב המשרדים סגורים, מי בגלל החג, מי בגלל הסגר, חלק משתי הסיבות
אבל כאן יש עבודה בשפע
בשקט
ביום שקט אני יכול להתרכז בעבודה שלי
לשקוע לתוכה משך שעות
להוריד מהראש מטלה אחרי מטלה
לפנות את הזמן לפני שהלחץ יחזור "אחרי החגים"
החדר שקט, זמזום עדין של מזגן, נקישות האצבעות שלי על המקלדת
ומדי פעם, נשימה עמוקה של הקישוט
היא שם מהבוקר
עקודה לשולחן הגדול שלי ללא יכולת לזוז
פיה סתום, עיניה מכוסות
ורטט עדין, חלש, עולה מהביצה הסגלגלה שטמונה עמוק עמוק בתוכה
חסרת תחושת זמן
מדי פעם אני לוקח נייר סופג, מנקה את השלולית שמצטברת מתחתיה
מוסיף או מוריד אטבים מנקודות שונות בגופה
סימני הלחיצה מופיעים ודוהים מפטמותיה, שדיה ושפתי הכוס הרטוב שלה
סימנים אחרים מסמלים אטבים שהתפתלו בפנים יריכיה, על בטנה וידיה
גוררים מדי פעם התייפחויות והשתנקויות דרך מחסום הפה
ואני, מחייך
מתכופף לנשק את מצחה
מרעיד, "בטעות", את האטבעים לאורך גופה
וחוזר לעבוד
היום עוד ארוך...