לא סתם

יש התלבטות שעולה בכל תהליך של חינוך

כמה קשה צריך להיות העונש

כמה טוב צריך להיות הפרס

והאם, רק האם, עונשים מתקזזים מהפרסים, או שעונש בנפרד ופרס בנפרד...

וכשיש ישבן לבן שמתנוסס מולי באוויר

התשובה תמיד ברורה

קודם בא העונש ואיתו הכאב, ההתפתלויות והדמעות

וכשהעור חם למגע

כשהסימנים שנחרשו בבשר עודם אדומים

רק אז מגיע הזמן לפרס

לעונג, לאנחות, לרוך

לאורגזמה אחרי אורגזמה

ולפעמים, הכאב חוזר ומפתיע בשילוב עם העונג

כואב לא פחות

אבל, אולי, גם הוא חלק מהפרס