לא סתם

בואי נלך לטייל בגשם

אני עם מעיל העור השחור

ואת במגפי העור הגבוהים ובמעיל הארוך שנצמד לכל קימור בגופך, מחמם ומסתיר

קר בחוץ, הרוח נושבת והגשם שורק

הרחובות ריקים, מיותמים, הפארקים שוממים

ואנחנו יכולים לטייל בין המדשאות הרטובות והעצים המטפטפים

להרגיש את הרוח והגשם סביבנו, חובטים במעילים

ואני, אנצל את השקט שבחוץ כדי לסובב אותך אלי

לפרום את הרוכסן הארוך של מעילך ולחשוף אותך אלי, עירומה תחתיו

להרגיש את פטמותיך שעומדות זקופות בקור ולשלוח את ידי לטייל על גופך העירום, החשוף לעין כל

להרגיש אותך רועדת בין החום של אצבעותי לקור של הרוח שנושבת מסביב, מתפתלת ומתמסרת אלי

נותנת את עצמך

בחיוך