אין מצב בעולם שאני עושה את זה, היא אומרת
נחושה
עקשנית
יפיפיה
מביטה על הכדור הקטן שמחכה לה במרכז החדר בזעזוע
לא מוכנה להשפיל את עצמה בצורה כזו
לגמרי ברור לה שהיא לא מסוגלת לעמוד במילה שלה
עומדת ערומה ליד המיטה, החזה שלה קשור, זקור, הדוק
הידיים קשורות במהודק מאחורי הגב
הכוס שלה נוטף, מגורה
והכדור, מחכה לה על הרצפה, שתרים עם הפה ותניח לרגלי
איך זה שאתה עדיין לבוש היא שואלת, ממורמרת
והכדור, קטן, ירוק, עדיין מחכה
בלי מילים, אני נצמד אליה מאחור, חופן את החזה שלה בידיים שלי
מרגיש את השדיים הקשורים שהפכו בינתיים קשים, חמים, אדומים ורגישים
כל כך רגישים...
אני לוחץ והיא מתפתלת, צועקת, ברור לה שהיא לא יכולה להשתחרר
שולח יד לכיס ומוציא אטבים, חזקים, כבדים
מצמיד לפטמה רגישה אחת ואז לשניה
הכאב זר לה, הוא חד, מפלח ונשאר איתה
האטבים מתנודדים להם בקצות שדיה הקשורים
שתי מילים שוברות את השתיקה - לכי תביאי
ושתי מילים עונות חזרה - אין סיכוי!
אני מחייך מאחוריה, מתיישב על המיטה
תופס אותה ומושך אלי, משכיב על ברכי
הישבן היפה שלה גבוה באוויר
החזה העקוד שלה צמוד למזרון, האטבים נמעכים נגדו, מכאיבים
שתי אצבעות חודרות בהפתעה לתוכה, רק לרגע בשביל הרטיבות
ואז, בכוח, חודרות גם לישבן, חופרות בתוכה
היא נאנקת, מתפתלת
ושוב האצבעות יוצאות
משאירות את שני החורים שלה ריקים, מגורים, נוטפים
החגורה ניתכת בלי אזהרה על הישבן הלבן שלה
גורמת לה לצעוק בכאב, בהפתעה
פעם, פעמיים, שלוש
והלבן מתחיל להאדים
בהצלפה השישית כבר יש עליה פסים ארוכים, ברורים
היא מנסה לא לצעוק, אבל בשבע נפלטת עוד צעקה
בעשר אני עוצר, מחייך מעליה בשקט, מניח את החגורה בצד
יד אחת מושכת את שערה לאחור, מחזיקה היטב ובו זמנית השניה חודרת שוב לישבן האדום שלה
חופר בתוכו עם אצבע, שתיים, שלוש
יוצא בבת אחת רק בשביל סדרה מהירה של ספנקים, כזו שגורמת לה לצעוק, להתפתל
ואז מגיע הרגע הזה, הנכון
למשוך אותה מהשיער ולהציב אותה מולי על הברכיים
הישבן שלה אדום כואב, צורב
היא מתנשמת, מתנשפת
והחזה הקשור עולה ויורד, חופשי מהמזרן
זה הזמן ללטף רגע, בעדינות
להסתכל עמוק בעיניה הדומעות
להתכופף קדימה לנשיקה לוהטת, מהירה
ואז, בחיוך, נשארות רק שתי מילים תלויות בחלל האוויר
לכי תביאי
אנחנו רק מתחילים...
