לא סתם

כל השנה אני מחכה שהעונה הזו תגיע

לרגע שבו הטבע מתעורר אחרי שהגשם מרווה את האדמה

כשכל הירוק קופץ החוצה, אך נעים ומזמין ובעיקר טעים :)

העונה שבה אפשר להסתובב בגבעה רנדומלית, ולהיות שבע פשוט כי התכופפת וקטפת

חובזה, תרד, חרדל, עולש, סרפד, אספרגוס וכמובן עכובית הגלגל שנחשבת ובצדק למעדן

שפע אדיר וטעים שרוב האנשים לא יודעים שקיים, ממש מתחת לאף

וגרוע מזה, שפע שקיים בתרבות שמקבילה לשלנו, הערבית.

תרבות שמחוברת לאדמה של הארץ הזו בניגוד אלינו שעדיין נאחזים במתכונים מארצות רחוקות

לקחת את השפע הזה ולהפוך אותו לחוויה מענגת וטעימה.

או פשוט לחזור למי שהטיזינג זורם ממנה בכזו קלות עם צרור סרפדים, יפה, רומנטי.

להתחבר לשורשים הסובייטיים המודחקים שלי ולהזכיר לה שהדרך הטובה ביותר ללמוד, אם יש בעיות בהספק, היא עם ישבן אדום ויפה