בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא סתם

מקום לפרוק בו את כל מה שמסתובב לי בראש
לפני 6 שנים. 16 באוגוסט 2017 בשעה 9:48

ידיים למעלה אני אומר.

היא בצייתנות מהירה מייד מרימה, גבוה גבוה, כאילו מנסה לגעת בתקרה.

מסתובב סביבה, שולח יד ועוד אחת, עובר על כולה לאט לאט.

מלטף, שורט, מפשיט, חופן, צובט.

הידיים מתחילות לרעוד, היא מתאמצת, אבל משתדלת.

נעמד מאחוריה, נצמד, יד שמאל שלי משחקת עם שד ימין שלה, יד ימין שלי מפשילה את השמלה וחודרת לאט לתוך התחתונים.

היא גונחת, ספק מעונג, ספק מהכאב הבלתי נסבל שמצטבר בידיים שלה שהולכות ומאבדות תחושה, רועדות מעלינו.

לא יכולה עוד היא אומרת, מתחננת לאפשרות להוריד את הידיים, לנער.

אני בשלי, ממשיך לשחק בה, לא מאפשר. היא רועדת, מתפתלת.

פתאום בלי התראה, הידיים שלה צונחות מטה חסרות תחושה.

התגובה מיידית וחריפה, הידיים שעד עכשיו עינגו מתחילות להכאיב, צובטות בכוח, מכות בישבן, בשדיים, בין הרגליים.

היא צועקת, בוכה, מתחננת, אבל יודעת - הפעם השליטה לחלוטין בידיה - למטה כואב ולמעלה מענג.

מלאכית1​(נשלטת) - יפה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י